יש לי מן תחושה פנימית כזאת שאני חושבת שמעולם לא היתה לי. לא יודעת למה, אבל אני גאה בעצמי. בעצם אני כן יודעת למה, אבל אני אשמור את זה לעצמי. אני שמחה וגאה על מה שאני עוברת עם הזמן. וטוב לי עם מה שאני. ואני לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שהרגשתי ככה.
והתחלתי לעשות את הרשימה שכבר הרבה זמן רציתי לעשות.. "make me smile"
והיא כבר ארוכה, וזאת רק ההתחלה :)
אני מתגעגעת אליו. והוא חסר לי. למרות שעבר כ"כ הרבה זמן ועברתי כ"כ הרבה מאז (למרות שבנפשי אני עדיין אותה ילדה תמימה), אני מתגעגעת בלי סוף. והייתי רוצה שהוא יהיה פה איתי כדי לראות מה אני עוברת ולתת לי חיבוק או עצה.
אבל לפחות אני יודעת שהוא שומר עלי מלמעלה.. ולא נותן לאף אחד לפגוע בי. וסומך עלי, שאם כן נפגעתי, אני אדע איך לצאת מזה.
"מישהו... מישהו דואג, דואג לי שם למעלה..."