תתפלאו או לא, יש לי חבר! חחחח

כבר חודש וחצי זה רישמי, לפני זה היינו ביחד כבר איזה חודשיים ככה..

זה מוזר. הכי מוזר בעולם. בחיים לא הייתי מסתכלת עליו אם הוא לא היה פונה אליי, וגם כשהוא פנה אליי לא ראיתי שום עתיד איתו.

אבל טוב לי.. יחס כזה לא קיבלתי מאף אחד עדיין..הוא פשוט, לא לחץ, לא מיהר, לא רץ לשום מקום, כל הזמן נזהר, כל הזמן דאג, כל הזמן היה איתי, בקצב שלי,

בקצב האיטי שלי. זה טוב לי, זה עוזר לי.. כי 17 שנה בלי חבר ואז פתאום להיות עם מישהו זה.. מוזר. בעיקר כשזה ליותר מיומיים..

אני אוהבת אותו, ובחיים לא אהבתי, וזה כיף, כל כך טוב לי (:

החזרות התגברו גם במספר וגם באינטנסיביות, הרי עוד חודש ההופעות מתחילות.. הכל טוב ויפה ומגניב, אני די לחוצה בזמנים..

לא די, אני ממש לחוצה חחח זו תקופת מבחנים עכשיו ופשוט אין לי זמן ללמוד, ועוד הצבא הזה מטרטר אותי כל הזמן.

ויש לי חבר. שגם דורש יחס וזמן. חחחח

אבל לא נורא, הוא תומך בי ומרגיע אותי ועוזר לי ומבין.. ממש טוב לי :)

לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לאכול בתפריט מסודר, כרגע הורדתי קילו וחצי בשבוע, בהתחשב בזה שלא היה רגע אחד שהרגשתי רעבה!

הכושר התרסק, יש לי שברי מאמץ שוב, יעברו אוטוטו אבל בינתיים אני פשוט לא מספיקה להתאמן, כי אם הייתי יכולה לרוץ זה היה מצויין, אבל אני לא יכולה וכל שאר פחות נגיש ופחות מעורר חשק.. אבל אני אסתדר, אולי אני אתחיל בקרוב ספינינג בבית כשירד טיפה הלחץ.

זהו אין לי כלכך מה להוסיף.. מנסה לשפר הכל, לימודים, שירה, מחזמר, כושר.. לאט לאט, הכל לאט לאט ואז יסתדר.

יאללה, המשך יום נפלא, הלכתי לטחון תנך!