עמדתי בפינת הרחוב וסביבי עברו אנשים רבים, באוזני שמעתי צרפתית, כמו תמיד תל אביב באוגוסט כשהתיירים מציפים אותה.

תהיתי על חמשת החודשים שעברו מאז שהתראנו.

ולרגע רציתי להיות כמוהם, האנשים שאתה לא בראש שלהם, שלא נזכרים בך

אבל אז הבנתי

שכולנו הולכים עם מטען בלתי נראה

הריח של הבושם שלה, העיניים שלו, המקום בו התנשקתם בפעם ההיא

וכל האהבות הישנות מלוות אותנו במין מצעד עייף, מזדחל

כולנו סוחבים רוחות אחרינו, והעיר לא בתולה 

עברו בה כל כך הרבה אהבות

לכל פינה יש סיפור ואולי כמה

אהבה ראשונה אהבה עייפה

לכל אחד יש רוחות רפאים

ואתה הרוח שלי

העיניים הכחולות שלך מנקבות בי מבט

ויותר מהכל החיוך

החיוך הנצחי שלך.