Haters Gonna Hate

היה טוב, צפוי היה שלא יחזיק מעמד

לא משנה מי, מה, איך או למה אנשים יגידו לי ברגע זה שאכפת להם ממני-לא אוכל להאמין להם.

נמאס לי להאמין, נמאס לי לקוות, נמאס לי לחכות ולחשוב שיהיה טוב...אחרי הכל אני צריך להודות בעובדות, אין סיבה אמיתית שיהיה לי טוב.

אני מפחד ומבולבל, מכל כך הרבה דברים בו זמנית...ואני רק רוצה מנוחה מהכל-להירגע, לחשוב ולא לדאוג.

מעניין אם מישהו שם לב- אם למישהו יהיה אכפת...אבל בינתיים, אני לבד.

אני יודע שמצב הרוח ומה אני חושב על המצב הנוכחי תלוי בגישה שלי לכל דבר, אבל גישה אופטימיות ושמחה לא עזרה לי במיוחד עד עכשיו.

אנסה לחשוב על דברים ביותר הגיון, להעריך דברים כמו שצריך ולהפסיק לחשוב שהכל רע (כשחושבים על זה אולי באמת רע?...) , למה לעזאזל אני מרגיש ככה? למה אני לא מצליח לשמור על גישה והרגשה טובה אף פעם?...

טוב, עם כל המצב המחורבן ששמתי את עצמי בו יש גם טיפת אופטימיות ותקווה (אנשים חדשים זה טוב, אין ספק) מעניין איך הפעם אהרוס אותן...ואולי, אולי רק הפעם באמת יהיה לי טוב ואצליח לשמור עליו?...אני באמת לא יודע, אפשר רק לחכות ולראות.