(קודם כל, אני ממש מצטער שלא עדכנתי מלא זמן...זה ממש לא בסדר מצדי...אשתדל לעדכן יותר בזמן הקרוב)
אז כן, עבר הרבה זמן מאז שכתבתי כאן, ובמידה מסויימת אני חושב שזה סימן טוב.
בדרך כלל אני כותב כאן רק כשדברים רעים קורים לי או סתם יש לי מצב רוח רע, אבל לשם שינוי...אני מרגיש טוב (טוב? יותר טוב מאי פעם) .
*עדכון מצב*
-המישהי המדהימה הזאת שכתבתי עליה בפוסט הקודם? כן...זה לא הלך כמו שחשבתי...זה הלך הרבה יותר טוב... אנחנו ביחד כבר משבוע מהפוסט האחרון שכתבתי ובזכותה אני באמת מאושר. אני באמת אוהב אותה ואני מאושר שזכיתי להיות איתה.
-אני עומד לסיים את כל המבחנים וסופסוף יש לי קצת זמן פנוי.
- (שכחתי $: ) .
בכ"מ, הכל הולך טוב, ממש טוב, ומשום מה אני לא מצליח אפילו לחשוב על דבר שיכול להשתבש...אני יודע שיקרה משהו, תמיד קורה משהו, אבל אני פשוט לא מצליח לחשוב על דבר שכזה...אני רק מקווה שזה לא יפתיע אותי יותר מדי.
(אני לא מאמין שאני לא מצליח לחשוב על דבר לכתוב O.O )
אעשה את העדכון כמה קצר שאני יכול (איך אנחנו ביחד וכו'...)
אז, דיברנו כל יום מהפוסט האחרון, כמה שעות.
התחלנו להתחבר והכל נראה טוב, ממש שמחתי שהכרתי אותה וקיוויתי שנוכל להיות ידידים טובים או משהו (לא האמנתי שנוכל להיות ביחד, זו באמת הפעם הראשונה שדברים הולכים כמו שהייתי רוצה).
(במחשבה שנייה, אמרתי פוסט קצר, מהלך חנוכה לא חשוב, אני קופץ ישר ליום האחרון, בכל החופש הייתי בחו"ל והיה משעמם,לא חשוב) .
אז, נפגשנו ביום האחרון של חנוכה, בדיוק ביום שנחתתי חזרה לארץ...אחרי שעה וחצי של שינה.
דיברנו, התחבקנו, השלמנו את מה שלא דיברנו עליו באותו יום והיה ממש נחמד...בסופו של דבר גם התנשקנו (פרט חשוב, הסבר בהמשך), הנשיקה הראשונה שלי ו...הייתי סופר אדיש, לא הרגשתי כלום, פשוט חשבתי לעצמי "רגע, מה? או, אנחנו מתנשקים? הו, אחלה" (כן, אני מפגר) .
התעוררתי יום אחרי זה ורק אז קלטתי מה היה, ורק אז התחלתי להתרגש (12. שעות. אחר כך. ), אבל בכל זאת, לא הייתי בטוח אם אנחנו ביחד או לא, אז, קבענו לסילבסטר (ערב שנה חדשה...אותו דבר) .
נסעתי להרצליה (בערך שעה מאיפה שאני גר) והיינו בבית ריק עם משהו כמו 8 חברים שלה והיה באמת כיף, לא התביישתי מאף אחד, דיברתי עם כולם ובאמת נהנתי, אבל מה זה חשוב? נסעתי לשם בשביל להיות איתה.
-23:00- התיישבנו על מין כיסא נדנדה כזה שהיה בחוץ, הכל שקט לגמרי ואף אחד לא מפריע, ניצלתי את המצב ושאלתי אותה אם אחרי סוף חופש חנוכה היא רוצה שנהיה ביחד, אמרתי לה שאני אוהב אותה ושהיא באמת חשובה ויקרה לי מאוד.
היא הסכימה, ושוב, זכיתי לנשק אותה.
-23:30- עדיין, אותה נשיקה, כבר לא על אותו כיסא מתחת לשמיים. עצרנו וחיכינו לחצות.
-00:00- שנה חדשה שמחה, לא יכולתי להתחיל את השנה טוב יותר...
עברו הימים, המשכנו להיפגש, המשכנו לדבר, ועד עכשיו אני פשוט מאושר, היא כל מה שיכולתי לבקש בבת זוג ואני באמת אוהב אותה המון, אני רק מקווה שזה ימשך הרבה זמן ושיהיה לנו טוב ביחד כל עוד זה ימשך.
אמשיך לכתוב עוד פוסטים בזמן הקרוב ואשלים את מה שקורה, עד אז-שנה טובה לכולם, נצלו אותה כמה שאתם יכולים ובדרך הכי טובה שאתם יכולים.
לא כתבתי את זה בפוסט כי חשבתי שזה יעבור מעצמו, אבל חזרו לי ההתקפי חרדה-על בסיס יומי...איך זה אפשרי בכלל שאני מקבל אותם כשאני כל כך שמח?...זה ממש מפחיד...איך אפשר לגרום להם לעבור לעזאזל? זה ממש נמאס...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
IL Guerriero