אנושי, לא אנושי, אנושיות...מה בעצם הופך דבר לאנושי?
לאנשים מסויימים-אכילת בשר, למשל, היא דבר טבעי ואנושי, בעוד שלאנשים אחרים הדבר יחשב לאסור, אכזרי ולא הומאני.
למס' אנשים הדבר הבסיסי והפשוט של מתן עזרה לאדם, בלי קשר להיכרות קודמת איתו-רק מעצם היותו אדם כמוהם יהווה דבר מובן מאליו לחלוטין, בעוד שאנשים אחרים יאמינו שאין לתת עזרה לאדם "זר" (או פשוט אדם שלא דומה להם או לא מיודד איתם) שכן "יכול להיות והעזרה לו מגיעה לו" . כמובן, נתתי רק שתי דוגמאות קטנות, אבל אם חושבים על העניין לעומק, מגיעים בקלות למסקנה שההיבטים השונים לגבי דברים מסויימים נורמאליים לחלוטין, ומן הסתם, זה מאוד הגיוני שאנשים שונים יחשבו בצורה שונה.
אם זה ככה, אז למה בכל זאת אנשים יכולים לשפוט אחרים בטענה שמה שהאדם עשה הוא "לא אנושי"?
מקרים קיצוניים כמו רצח,אונס,גניבה לשם הריגוש ועוד, הם דברים, שמבחינה מוסרית (בכל חברה, אני מקווה) והגיונית, לא אנושיים (מנקודת הנחה שטבע האדם "טהור" והחברה היא זו שמקלקלת אותו...עד כמה שקשה להאמין בזה).
מצד שני, אולי באמת האנושיות היא זו שדפוקה והאנשים העושים דברים שונים מהאמונות הרווחות לחברה כיום הם ה-"לא אנושיים" ?
קשה מאוד להגיע למסקנה חד משמעית, אבל דבר אחד בטוח-יש משהו דפוק בדבר הזה שנקרא "אנושות", דבר שעם מספיק כוח רצון כל אחד יכול לשנות, והוא קבלת ואהבת האחר. אבל לצערי, איך שהחברה מתנהלת היום, סביר להניח שזה לא יקרה, לא בקרוב, בכל אופן.
אסכם את דבריי בשיר הזה, ושיר שמייצג חופש מוחלט, קבלת ואהבת האחר, ומי יודע? אולי אפילו את הדרך לתיקון האנושות. אני מחכה ליום בו האנושות תראה את הצורך בתיקונה, או לפחות תאבד את הצורך בשנאה.