לנסות להיות שמח

אההההה... הזמנים שהיו... הכל היה כמו הסמיילי (סבבי). גם לי הייתה את התקופה הזאת, תקופת ביניים של גן.

הגעתי לגן ביום הרביעי ללימודים, הייתי חולה. אני לומד בבית הספר נטע (שם חסוי).

הייתי אמור להיות ביוסי (שם חסוי) אך אמי לא איפשרה זאת. הייתי בודד בגן, שום איש לא הכיר אותי חוץ מ-3 בנות מטומטמות על השכל.

 לא הייתה לי בעיה עם בנות אבל הן היו מקרה מיוחד.

 אז בא האור. חברי הטוב ביותר יונתן. הוא שיחק איתי והתחלתי להיות פופולרי.

חילקתי חטיפים, לא הייתה שום סיבה לבכות, החיים היו נפלאים. היו לי כל-כך הרבה חברים שנחנקתי (אל תדאגו, לא באמת נחנקתי).

כל סוף יום המטפלת שלי חיה הביאה אותי מבית- הספר והיה כיף.

 הכל היה בסדר עד יום אחד. נועם קרא לי אידיוט.באותו זמן הייתי שביר של-כך שבכיתי. גילו את חולשתי...