נגד מטוסים.

לבנדודי הייתה בר מצווה.

הנה סיקור של הערב-  

הגענו לאירוע לחוצים, התחבקנו, הצטלמנו ולהכנו להגיד שלום למליון קרובי משפחה שאנחנו לא זוכרים את שמם. 

ואז זו הייתי רק אני. דיברתי עם בת דודה מדרגה שניה, ובלה בלה בלה בלה.

לא אכלתי כלום כי אני לא אוהבת אוכל באירועים.

כל הזמן הזה נשארתי עם רוצחי הרגליים השחורים היפים ורשמיים שלי.  שניקבו חורים בדשא והייתי צריכה לחלץ אותם באלגנטיות.

וכו' כו'ו וכו'. הסתמסתי עם ר'. 

נקבוץ  לסוףך האירוע.ץ

בשלב הזה ויתרו על המזרחית את העפתי לכל הרוחות את רוצחי הרגליים שלי והלכתי לרקוד.

בת דודתי השתכרה כהוגן, היא והחברים שלה.

הדיג'יי לא הסכים לשים את המקרנה וזה היה חבל.

רקדנו ורקדנו ורקדנו ורקדנו ואז בריקוד האחרון (טרנס של סקאזי) נקעתי את הרגל. ותהיה למה אני לא הולכת יותר למסיבות.  

ואז בדרך הביתה התקשרה חברה של ההורים ושאלה את אמא שלי מה לעשות והבת הקטנה שלה חולה וכו' וכו'. אז החברה לקחה את הבת ואת בעלה והם הלכו לבית החולים  ואני הלכתי לישון אצלהם ולשמור על הילדים.

וזהו בערך <: