אני מרגישה בתנופה, המוח שלי מצטלל.
זה רק רומז שנפילה הקרובה מתקרבת.
העצבים שלי מרוטים והרופאה שאבה לי את האוזן בגלל דלקת ועכשיו האוזן שלי נקיה.
זו הרגשה ממש לא נעימה ששואבים לך את האוזן, גם קצת כואבת. אני לא ממליצה.
וכן, אני מפחדת, אני מפחדת למוות, מכל כך הרבה דברים.
ואני רעבה. כל הזמן. גם כשאני מפוצצת מאוכל. זה בכלל לא קשור לקיבה, זה משהו במוח.
הלוואי שהייתי בולימית, ואז הייתי מקיאה את הכל, אבל אין לי רפלקס הקאה.
ואני כל הזמן רעבה.
חוץ מזה שיש לי עוד תור לרופאה, כדי לבדוק איזו נפיחות בבלוטות או משהו.
והבחור מהחנות לא התקשר אלי ואני צריכה עבודה. למישהו יש הצעה בשבילי ?
אני רוצה שמישהו יבוא אלי ויגיד לי, שיו, כמה שאת יפה. אני חייב לצלם אותך.
אבל אני לא פוטוגנית, וגם לא יפה.
עד כאן לאוקטובר.
