נגד מטוסים.

קודם כל אני רוצה להיפרד מהפעילים. היו לנו שבועיים קסומים ביחד, הכנסת אותי לפראנויות, וגרמת לי הרבה גאווה, בלוג קטנטן שלי. היה טוב, ובעיקר טוב שהיה. אולי עוד אשק לך שוב, טבלה.

עוד פחות משבועיים היום הולדת, ואני לחוצה כתמיד. הסיכוי שאני וי' ניפגש מתמעט, הוא לא יכול, אני לא יכולה. וסך הכל זה דווקא בא לי בטוב.

אחרי היום הולדת אנחנו אמורים לטוס לכרתים, לא מתלהבת יותר מדי.

אני נוסעת לפ' ברביעי, וגם רייצ' תהיה, ואז למחרת ליום הולדת של הורודה, ואולי ר' יהיה, סביר להניח שהוא יבריז כתמיד.

ושבוע לאחר מכן אני חוגגת שבע עשרה.

ואני לא יודעת, אני מרגישה כאילו אני נשפכת החוצה.

אני מתווכת עם אנשים, ובזכות אחת כאן בישראבלוג, שדונית האש החביבה עלי, או הוולשי החביב עלי בהתגלמות אחרת, אני נלחמת על זכויותיו של האול לעומת הנרקיסיסטים הספרותיים המודרנים. הרי הוא המקור! לכן גם הוספתי את הכפתור בבלוג. הוא ירוק וקשה לפספס אותו.

אם כבר דברים ירוקים, כתבתי סיפור בן 6 פרקים על אפוקליפסת הזומבים. אני לא אעלה אותו לכאן, אבל אני דווקא מרוצה. ואני מרוצה גם מהשמות של הפרקים.  'התחלה', 'ישראל', 'מזרח תיכון', 'רוסיה', 'קוריאה' ו'אוסטרליה'. שקלתי לקרוא להתחלה 'צרפת' אבל החלטתי שלא.

אני נורא אוהבת זומבים.

גאד, כמה שאני מותשת. ומבולבלת. ופסייקו העיר אותי עם המחשבות שהוא נטע לי בראש.

כן, אני הבעיה בכל המערכות יחסים שלי, כי אני אנוכית.

טוב, אני אפסיק לברבר כאן. אני אפסיק. אני אפסיק.

מי בא להגיד לי מזל טוב ביום הולדת ? תשריינו את התאריך: ה14 ליולי.

ולמחרת חוגגים! בעזריאלי. אז מה ?

ויש לי תסרוקת מגניבה.

טוב, אני באמת חייבת להסתלק. המוח שלי מאיים להתפוצץ.

תזכרו- מגפת זומבים ? תצטיידו בהרבה נגד יתושים!