שם הוואן שוט: סוכריות.
שם הכותבת: נ"מ.
פאנדום: ללא.
דירוג: PG.
שיפ: ללא.
מוקדש ל: ר', יקירי, הבן אדם הכי מדהים עלי האדמות, שכרגע בן 17. אתה חשוב לי כמו הירח, כמו הכוכבים, כמו השמש. ואני כל כך מצטערת כל כמה שזה יצא גרוע, אבל כתבתי את זה בשבילך ועלייך. אפילו שזה יצא גרוטסקי וגס וברוטאלי. יום הולדת שמח, עד הרבה יותר משמונת אלפים 3>
דרמה רצתה לרוץ, רחוק משם, לרוץ רחוק ולא להביט לאחור. אבל היא נשארה נטועה במקומה, כמו עץ.
דרמה, דררה, דארמה, דרדר, דרי, ממי, רמה, דרמס. גידופים מתחת לשפה ומבט זועף. דרמ'לה הביטה בו בנחישות שתמיד איפיינה אותה.
או שאולי לא הביטה בו, אלא הביטה דרכו- הוא תמיד היה כל כך שקוף, כל כך בלתי נראה, שקט, מתוק, קטן, קסום, חלש, חזק, נעלם, מסתתר. שקט שקט וקטן קטן, ועצום עצום, כמו שמעולם לא ראתה אדם שקוף כל כך.
כל פינה בצבע הסוכריה הקשיח שאפיין את הבפנוכו האדמדם- צבעוני שלו. והוא גם, אולי, הביט דרכה, וראה-לא ראה כי היא לא שקופה כמותו, עם הקיא הצורב בבפנוכו הסוכרייתי שלו, היא יותר סוכריית קרמל קשיחה ואטומה למחצה, שמחכה שימצצו אותה עד שתעשה דקה ושקופה כמו סוכריית חמאה שזקנים מחלקים בסרטים האמריקאים.
וכשהם עמדו שם והביטו זה דרך זה, וראו לא ראו את הבפנוכו הסוכרייתי הזה, היא רצתה לרוץ משם.
זה קצת הפחיד את דרמה לראות בפנוכו של בן אדם, כל פינה סוכרייתית קשיחה ושקופה ופרטית, כל כך פרטית שהמוח שלך היה מתפוצץ מלשמוע עליה וכל השלכה של שנאה עצמית שנשפכת על הרצפה כמו מנת אלכהול עם פסטה מעובשת. וזה עוד יותר הפחיד אותה שהוא ראה את הקרמל חצי-שקוף שלה, ואת הפינות הפרטיות ואת השריטות והצלקות ששברו את המעטה הקשיח וסדקה אותו כמו יריה בחלון לפני שהזכוכית מרססת לך את האיברים על הקירות.
היא ראתה שגם הוא רוצה לרוץ, כי הוא היה אפילו יותר שקשק יותר ממנה, וכל הבפנוכו שלו רעד, וזה היה הצ'יקן הכי מפחיד שהוא השתתף בו, בעצם, זה היה הצ'יקן הראשון שלו והוא רצה להשתפן ולהצמיח זנב ואוזניים ארוכות וגם כנפיים של תרנגולות מרוטת נוצות.
אם אחרים היו רואים את דרמה והבחור-סוכריה, אולי היו שמים לב איך הציפוי נסדק וחושף את כל העוצמה הבלתי נגמרת, כמו פיצוץ גרעיני שישמיד אפילו ג'וקים, עוצמה מתפרצת ולוהטת שהמיסה את הציפוי הקשיח והם כבר לא היו סוכריות שקופות ושקופות-למחצה אלא סוכר גבישי ונוצץ שנמס במי אור בלתי נגמרים ובזוהר לוהט כמו מאות שמשות.
וכל עוצמה באה עם אחראיות, ואולי ביחד יכלו, אבל לא בנפרד, כי שווה מעל סך חלקיו.
דרמה כרתה את העץ שהוא רגליה וברחה מין המקום בשאגת אריה עיוור ולבקן, והשאירה צל של סוכריית קרמל.
הבחור-סוכריה ניצח בצ'יקן ונמס לשלולית שתמיד הרגיש כמותה.
ומאז מוכרים אותם בחנויות, בצנצנות עוצמה ואור שמש וקיא ופסטה עבשה ותרנגולת מרוטת נוצות ואיברים ושפן ואלכהול וקליעים וסוכריות קשיחות ושקופות וגם סוכריות קרמל דרמטיות.