נגד מטוסים.

לפני שנה הקעקוע עוד היה טרי ומפריש וחדש. 22 לדצמבר עשיתי אותו.

לפני שנתיים הייתי במיון מהיר בשלוותה וגיבשתי את כלל 16.

לפני שלוש שנים הייתי עם י'.

איפה את עכשיו ?

לא זזת הרבה. את שומעת מוזיקה שונה, מתלבשת שונה, מתאפרת, מתפשרת. נותנת לעולם לספוג אותי כמו מעיים.

עוד סדרה ועוד 'חברים' וירטואלים. ועוד לבד ולבד ומטרות קטנות.

ומחשבות שאת לא מצליחה להדוף.

מוזיקה אפילפטית, דורסת, שתרגישי אותה בעצמות.

את מנסה שלא לחשוב על העתיד כי אין לך מוצא ואין לך מפלט ואין לך עבודה ואין לך לימודים ואין לך כלום.

אני פטריה, אני טפיל, אני פוטוסינתזה.

אני הד.

"הרבה זמן היית צל של עצמך... ועכשיו את חוזרת."

משפטים כאלו, סעמק. י'. הייתי אישה מוכה בגללך. אני עדיין מדברת עלייך כמו אחד. אומרת שזה היה רק בפן הנפשי, אבל סעמק, פרקת לי את הכתף. למה אני עדיין מאמינה שזו אשמתי, שזה היה בטעות? בכל זאת... החזרת לי אותה למקום.

מציאות מעוותת. אני מרגישה רקובה.

ובנימה אופטימית:

יום הג'וס.

NYE.

האפוקליפסה הייתה נהדרת.

הייתה לנו עוגה עם הכיתוב 'הר מגידו 2012 כי ארמגדון זה פאסה'. כי אנחנו סופר דופר היפסטרים.

אני רואה מחר עם רייצ'ל ואור את הפרקים האחרונים של פיירפליי.

ואני...

אני מבולבלת.

אני רוצה ללהיספג כבר ולהיות כלום.

העיר של שלם אולי נחמדה, אבל אני מעדיפה את העיר שלי.