נגד מטוסים.

הגעתי למסקנה שהעשור הזה מחורבן. הרי ב2010 הכל התחיל להשתבש, לא ?

ראיתי סול איטר, שוב, הכל... ניקיתי את עצמי מהאפטרשוק וחזרתי עוד יותר אחורה. פשוט כי... אולי היה יותר טוב ?

הייתי מטומטמת, אבל היה לי את י'. וזה הקטע. אני חוזרת אליו כל הזמן.  אני יודעת מה זה, זה כי אני לא יכולה לקבל אותו, כי וויתרתי עליו, ודווקא עכשיו אני הכי מתגעגעת.

סול איטר שוב הזכיר לי את המחוזות האלו במוח שלי.  ערפל סגול כהה, ברקים, רעש סטטי.כאילו אני היפראקטיבית והמחשבות זורמות כמו מפל, אבל התמונה קופצת ולכל מחשבה לוקח זמן כפול להיקלט.

אינסנטי.

אני פשוט מסתכלת ולא מצליחה לברוח מהעבר שלי. ולא מצליחה להסיח את הדעת מספיק.

פונציאל. פונצאיל. פוטנציאל. אתם יודעים מה קרה אתמול ?

סיפרו לי על איך שהייתי קטנה וכל העתיד היה בפני.

שכשדודה שלי חלתה באבעות רוח בגלל אחותי, אני ידעתי להגיד לה הכל על המחלה. הייתי בת שבע וידעתי מה זה תקופת דגירה ולמה המחלה עושה את מה שהיא עושה. אני לא זוכרת את זה.

הם סיפרו על כמה שאלות ששאלתי.

ואז היא אמרה שאם הייתי הבת שלה, אין מצב שהיא הייתה נותנת לי לפרוש מבית ספר.

אני לא עד כדי כך מבריקה. אבל יש בי קסם, לא ?

איך זה שכל הזכרים המטומטמים האלו מתאהבים בי נואשות... ואז עובר להם באותה הקלות.

אני כל כך פגיעה, ויכולה לכסח להם את הצורה.  היפראקטיבית ישירה שאומרת מה שבראש שלה. גמישה להפליא.

כמה פעמים אהבתי ?

כמה פעמים אהבו אותי ?

כמה פעמים זה הצליח ?

אני צריכה מישהו שיהיה איום אמיתי, כוח שווה לשלי, מוח מבריק, משהו יוצא מהכלל.

לא. אני צריכה מישהו, מישהי, טיפוסיים, ממוצעים, שיאהבו אותי בשקט, בלי קרבות.

ואני צריכה ללמוד קרב מגע.

ואני צריכה להשיג טכניקה.

אני ברברית, זוכרים, אני ברברית ?

השעות האלו מוציאות ממני את.... מה ההפחד מהמיטב ? הגרוע מכל ?

אין טוב ואין רע, יש רק כוח ואנשים החלשים מכדי לקחת אותו.