נגד מטוסים.

לפעמים קראו לה בזלת ולפעמים יהלום ולפעמים קימברלי והערך שלה השתנה משם לשם לכן כשהילדים שאלו אותה מה שמה היא הייתה עונה תשובה שונה לכל אחד, וכל הגן התמלא בציוצים שקוראים לבזלת או קימברלי ולפעמים גם יהלום.

היא תמיד חשבה שהיא יותר בזלת בציפוי יהלום ושהיא כל כך שקופה שכולם רואים דרכה ועשן של לבה ופלזמה נוזל מתוכה על אחרים, והיא תמיד חשבה שכשהיא מתכופפת לאחד הילדים ומושיבה אותו בחיקה הוא מרגיש את פעימות ליבה ויודע מי היא עכשיו, אבל הם כנראה התביישו כי הם המשיכו להשתמש בשם שהיא נתנה להם.

היא אהבה את הילדים יותר מאת האמהות שדיברו בנימוס וקראו לה גברת זכוכית.

הילדים ידעו שהיא לא זכוכית, הם ראו את זה מאחורי המעטה השקוף כשהיא התכופפה אליהם, ממש מאחורי ארובות העיניים הם ראו אותה.

לינק להשראה. הלוואי שצה"ל היה משחרר אותה קצת יותר.