איצ'י אוהבת לקחת את החיים לאט, להריח את הורדים, להביט בנמלים סוחבות עכביש השוקל פי שלוש מאות ממשקלן. החיים צריכים להתנהל בקצב אחר. לזבוב יום אחד הוא תקופת חיים. אילו רק איצ'י הייתה חרק, היא לעולם לא הייתה נאלצת למהר וכל דקה הייתה נראית כנצח.
ני מסרבת לקום מהמיטה, חם לה ונעים לה ווהמאוור קריר על העור והמוזיקה מהרדיו טייפ מהדהדת ויש לה ספרים והיא גם לא נעשית רעבה או חולה כשהיא במיטה עם מוזיקה וספרים. היא לעולם לא תקום כל עוד המיטה חמה והמאוורר קריר.
סאן אוהב את האופנוע שלו. המהירות, הרוח הגופו, הרטט בגבו, השאון באוזניו. עם הקסדה והאופנוע הוא יכול להגיע לכל מקום כל כך מהר שאתם לא תספיקו למצמץ. הוא יכול להסיע אתכם עד אילת בחזרה לפני השקיעה.
שי בולעת כדורים מדי שעה וכשהיא לא היא נופלת ארצה ובוכה. למי יש כוח לזוז, למי יש כוח לנשום, למי יש כוח לחשוב. אבל הנשימה והתזוזה והחשיבה נכפים על שי. כבר היה עדיף לה למות מאשר להתמודד איתם.
גו מוצא אושר רק כשהוא אוכל, אז הוא בולס ולועס מדי יום ותופח לאט לאט. שום דבר לא משתווה לתחושה של טעם, ושום דבר לא מעביר את צריבת המבטים כמו ריח של פשטידה ישר מן התנור. הוא תמיד אהב לאכול ותמיד שנא לאכול אבל יותר מזה הוא השלים עם כך שהוא מוכרח לאכול.
רוקו מצייר, אבל רק מדי פעם, משרבט בשולי המחברות שלו גולגלות ולבבות וחרבות וילדים וקווים ומספרים. זה מנקה לו את הראש ועוזר לו לנשום כראוי. הוא לא מצייר טוב במיוחד, אבל כשאמא מבקשת שהוא יסדר את החדר הוא מתרכז באומנות שלו יותר מכל דבר אחר.
נאנה נעזרת בדמיון כדי להגיע למקומות רחוקים, וכשהדמיון לא מספיק היא נעזרת באינטרנט. יוטיוב וחתולים ואתרים וגיפים והיא יכולה לשקוע שעות ולא לשים לב שכבר מחר. היא לומדת והיא נורא חכמה ויש לה גם המון חברים שגרים במקומות רחוקים ולא רואים אותה ולא יצאו לשחק איתה.
האצ'י כותב בלוג כדי שאחרים יכירו אותו ויגידו לו שזה בסדר שהוא קצת לבד וקצת חושב וקצת עצל וקצת עייף. ואולי הם גם יזמינו את האצ'י לשחות איתם, כי הוא כבר לא הידרופוב והוא רוצה לשחות.
קיו צוחק הרבה כי לצחוק זה בריא יותר מספורט, אז הוא מספר בדיחות ושומע בדיחות והוא מסמר הערב בכל מסיבה. כולם אוהבים את קיו, כי קיו הוא אדם נפלא וחביב והכי הכי מצחיק ויודע את כל הבדיחות ואת כל הקומדיות שחייבים לראות.
ג'ו מטפלת בדגים שלה טוב, כי מלבדה אף אחד לא יטפל בהם. היא מטפלת טוב גם בכלב ובחתולה ובקיפוד ובצבה אבל הכי הכי, ג'ו מטפלת הכי טוב באחותה הקטנה. וגם בדגים. הדגים שלה הם הדגים המוצלחים ביותר בכל העיר.
והן אלו עשר סיבות למה לא לרוץ.
איצ'י, ני, סאן, שי, גו, רוקו, נאנה, האצ'י, קיו וג'ו. ובשבילכם, ידידי הלא יודעים יפנית- אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע ועשר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נעל מטומטמת.