נגד מטוסים.

המטרה מקדשת את האמצעים. זו דרך חיים.

אני כבר לא פיוטית ולא נוגה ולא סדוקה. אני זכוכית חסינת ירי. אני מפוכחת.

האשליות הרומנטיות מתפוגגות ובמקומם החלומות נעשים אלימים וצמאים יותר. רעבים יותר. חמים הרבה יותר.

העולם הוא אש ואני קוץ יבש ודוקר והאש מאכלת אותי. אני מפריזה בערכה של האנושות. תפלטו אותי מתוככם והפכו אותי למצורעת. מה הוא נגע בעור לעומת חוסר היכולת להיטהר?

אני יודעת כשאת משחקת, הקול שלך בכלל לא נשמע אותו הדבר, מותק.

אני תמיד אזהה אותך.

השמיכה היא בושה ואני מתכווצת תחתיה ומקווה לקפוא מקור. אני רוצה למות. גידלו אותי על אופטימיות והאין הוא אידיאל. באין אתה לא יכול לטעות, אתה קדוש.

שווי שוק. אתם לא באמת שווים יותר מזה. אין מה להוכיח לעולם. הספוטלייט קר ומלא שבבי עץ.

המילוי שהם יוצקים לתוכך כבד כמו בטון רטוב.