נגד מטוסים.

צפיות בבלוג. מרגש, מלחיץ, מטריד, עלוב. בהתחשב בכך שידיד שלי פתח בלוג לפני שלושה חודשים ויש לו מעל 30 אלף. 

שרק רוצה לחזור לעדכן, גם אם זה טיפשי.

אז טיפ-טיפה הפרעות אכילה וקצת תפירה וקצת תרגום וקצת פאנגירלינג והרבה מאוד לחץ.

אני מדממת בכל האצבעות בכלל שהמכונה שלי מתה.

בוהו.

יש דברים שצריכים לדבר עליהם, יש ברים שחייבים לדבר עליהם, ויש דברים שלא מחלחלים לחלוטין. ויש דברים שהם טאבו. 

אני חושבת שזה קצת מהכל, גבולות. ובעיקר איזה גבולות.

יש לך בעיה שנישקתי את ב', ואני מבינה את זה. השיקול דעת שלי היה שגוי, זה שהיא בחורה בכלל לא משנה. 

אבל לי יש בעיה שאתה משווה אותי, בלי לשים לב, לאי'.

ויש לי בעיה שאתה לא מקשיב לי לחלוטין שאני אומרת לא, וכמה פעמים אני צריכה להסביר שלא זה לא.

שלא, אני לא רוצה לדבר על זה. שלא, אני לא מוכנה לצעד הזה. אני לא מרגישה בטוחה, אני לא מרגישה בשליטה, אני לא רוצה. למה אני צריכה לחזור על זה יותר מפעם אחת ?

ולמה אני צריכה לנהל איתך את השיחה על גבולות יותר מפעם אחת ?

שקצת... קצת.

עריכה : החלטתי להיות בוגרת ולדבר איתו על זה. ככל הנראה... זה לא מתקדם לשום מקום טוב.

עריכה 2 : לא. לא טוב. זה היה ארוך, ומתיש ונגמר רע ואני לא יודעת איך לתקן את זה.