אני שמחה שיש לי חברה שיכולה לעודד אותי גם ברגעי השפל שלי.

נכון יש לי חברות שיכולות לפעמים להיות המטרה עצמה שבגללה אני ברגעים הללו אבל יש גם חברות שלא משנה איך ולמה הן תמיד יעזרו ויעודדו.

אני שמחה שיש לי לפחות חברה אחת כזו.

איך מבכי של שעה וחצי, סבל ומסקנה שכל חיי נהרסו הצלחתי לחייך,לצחוק ולשחק במשחק על תרנגולות (עזבו.. התמכרות למשחקי מחשב לא בקו השפיות).

אז נכון..

יש לי כלב בבית שהורס לי את החיים ורק גורם לי למצוא תירוצים אבל כל תירוץ רק כדי לא להיות בבית

ונכון שנה הבאה אני נשארת בבית הספר שאני לומדת עכשיו (שונאת שונאת שונאת.. כנראה אני הבן אדם היחיד שיתלונן על הבית ספר שלו כי המורים מבריזים ומלמדים כמו גרגיר חול בפנסיה)

ונכון שהמקצוע בחירה שבחרתי כרגע קצת תוקע אותי ואמא שלי תלך לדבר עם המנהלת

ונכון אחרי הבית ספר בתקווה שקיבלתי תעודת בגרות ופסיכומטרי מעל 600 אלך ללימודי סיעוד או משהו בסגנון בקרבת המקום בו אני גרה מה שאומר שאצטרך להמשיך לחיות בארץ הזו לכמה שנים טובות..

ונכון שהמערכת החיסונית שלי לא יכולה לשרוד את המזג אוויר בארץ

ושאני לא סובלת את החוסר תרבות והגסות רוח במדינה הזו

אני עדיין מחייכת אחרי הכל והכל בזכות אותה חברה.

פשוט אין על הלהקה הזו - פעם רק אהבתי אותם ,כיום אני מכורה.