פוסט #44
2 חברות ממש טובות שלי עוזבות לפנימייה.
אחת עוברת לפנימייה במרחק של 20 דקות , השניה לפנימייה במרחק של שעה אם לא יותר.
לגבי זו שעוברת לפנימייה הקרובה , יהיה לי קשה בלעדיה. שנתיים שאנחנו חברות טובות ועכשיו להעביר את התיכון בלי לראות אותה כל בוקר זה קשה לחשוב עלזה. היינו נפגשות כל בוקר ויושבות על הרצפה בכניסה למבואה עד שכל החברים מגיעים ואז הולכים כל אחד לשיעור שלו. בימי שלישי בבוקר הלכנו לשיעור אנגלית ביחד , ישבנו אחת ליד השניה והעברנו צחוקים בשיעור עד שלמורה יצא המיץ . כל השנה הינו ביחד , לא היה רגע אחד של ריב , עברנו מלא דברים. היא עברה גם דברים לא קלים עם המשפחה וחברים והכל , הייתי שם בשבילה. בשביל לעודד אותה. כל סוף שיחה שלנו היא אמרהלי 'את לאמבינה איך אני אוהבת לדבר איתך .. ' או משו בסגנון. נחמד לשמוע שזה ככה. היא תהיה חסרה לי .. ורק המחשבה שפעם בשבועיים אני יראה אותה זה קשה ..
וזו שהולכת יותר רחוק , ברור שגם בלעדיה יהיה לי קשה. שנה שעברה היא גם הייתה אמורה לעבור לפנימייה, ויוםאחד בבצפר חברה מתקשרת אלי שואלת אותי איפה אני ואמרתילה שאני במבואה עם כמה בנות , היא אמרה שהיא באה עם הפתעה בשבילי. אני אחת שלא מתה על הפתעות , אבל מה כבר יכלתי לעשות ? מרחוק אני רואה את הילדה הזו שעכשיו אמורה לעזוב , אמרתי לעצמי שאין מצב שזו היא כי היא כבר אמורה להיות בפנימיה למרות שאנחנו מדברות כל יום והיא אומרתלי שיש בלאגנים עם זה , היא נכנסת למבואה אני קולטת אותה והיא אותי ואנחנו קופצות בחיבוקים אחת על השניה. במשך 5 דקות הינו מחובקות ואחרי זה שאלתי אם היא לא נוסעת לפנימייה , היא אמרהלי שלא ושהיא חוזרת ללמוד בבצפר. שמחתי. מאז השנה התנהלה לה כשאני והיא אחת עם השניה רוב הזמן , כל מה שעבר עליה היא סיפרהלי , בעיות עם חבר , משפחה , ידידים , חברות , הכל. היא ידעה עלי כל דבר , בשיעורי מתמטיקה הינו יושבות בסוף הכיתה משחקות אותה לומדות אבל בעצם דיברנו על מה שקרה לילה קודם. היא כמו אחות נפש כזאת. ורק המחשבה שפעם בכמה זמן אני יראה אותה זה קשה ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
