לימדו אותי שברך לאשכים עוזרת במקרה שמנסים לאנוס אותי, אבל מה עוזר במקרה שמגישים לי עוגת גזר?
//
יומני היקר, שלום. הברמן הדלוח שמתחיל איתי כבר חצי שנה הפציע היום ביציאה שובת לב: "בואי לראות אצלי סרט. סתם ככה. מבטיח שלא אעשה כלום הפעם. זו פשוט מין גבעה שהייתי רוצה לטפס עליה. סתם כי זו את, זה יהיה מגניב."
פייר, הזלתי דמעה לפני שהלבשתי לו כאפה.
//
"אחי, איפה הכבוד שלי?" - סיפור על שני בחורים שאחרי לילה סוער של הקרפות מגלים שנעלם להם הכבוד, ומחפשים אותו באינבוקס של כל בחורה שאי פעם נשמה לידם
//
יומני היקר, שלום שוב! היום נסעתי לבניין הבת-ימי בו הייתה גרה סבתא שלי, שמתה כבר שבע שנים, רק בשביל להריח את המעלית.
//
אני הכי אוהבת לקנות דברים שההכנסות להם נתרמות לילדים מפגרים, כי זה תכל'ס דברים בחינם
//
יש מפלצת שאוכלת לי את הכסף
אני קוראת לה "כריש המתכת הרעב"
והם קוראים לה מכונה להפקדת מזומנים
יש לו פה קטן וצר
אבל הקיבה שלו כל כך גדולה
שיש לה סניפים
(וגם אם אני מצליחה לשמור את הראש מעל המים
הכיסים שלי תמיד מתחת)
//
מרחתי קרם לחות עם נצנצים ועכשיו היד שלי נראית כמו שילוב של מדבר וגלקסיה, והמוח שלי מקנא, כי עד עכשיו זה היה התפקיד שלו
//
-"סורי, זה לא יילך בינינו. יש לך פגם קטן שאני פשוט לא מסוגלת להתעלם ממנו."
-"מה?"
-"אתה קיים"
//
קופסה למדבקות שהכנתי בכיתה ב' היא עכשיו קופסה לפילטרים. הכל נגמר
//
אשכנז-מן!
משפיך אקונומיקה
מזיע ציר דגים
בוכה לבד, בפינה, בחושך
//
כשאהיה גדולה אני רוצה להקשיב ל"ביוגל" של ג'ון אוליבר ואנדי זלצמן ולהבין את כ-ל הבדיחות, לא רק את אלה שמדברות על איברי מין ועל העובדה שמלכת אנגליה זקנה מאוד.
//
מסתבר שאפשר להיות בהנגאובר סתם ככה, מהחיים.
//
אאוטפיט אוף דה דיי: בנאדם נורמלי
//
ברנשים עבי-בשר בני שלושים פלוס, בבקשה תפסיקו לחורר בעצמכם ספטומים, אתם נראים כמו שור ושבר
//
מה שבאמת מעניין אותי זה למה יש את שם המשפחה "סלונים" אבל לא "מטבחים" או "חדריכביסה"
//
אוף, למה אף אחד לא תקע את באם מרג'רה בצנצנת פורמלין קצת לפני סוף 2005
//
"נולדתי ליד הנהר, הו, בתוך אוהל קטן, וממש כמו הנהר, אני זורמת מאז"
//
יש לי משיכה לא הגיונית לסצנות קולנועיות שמתרחשות בדיינרים, גרועות ומצ'עממות ככל שיהיו. עשית סרט סמי-ביוגרפי על הבהן שך וכולו מתרחש בדיינר? מזל טוב, אתה הבמאי החדש האהוב עליי.
//
כבר ה-13 לחודש ועדיין לא הפקדתי את המשכורת. כזו אני, חיה על הקצה. קצה ההומלסיוּת
//
-
"איף יו קאנ'ט ביט ד'ם, ג'וין ד'ם", לחשתי לעצמי והפכתי למטלה אינסופית
-
//
-
עוז זהבי שחקן כל כך גרוע שזה ליטרלי כואב לי בחושים, וגם נראה כמו המורה לנהיגה של בובספוג. וגם פוץ נוראי. אני מצביעה נגד
-
//
-
מצטערת, טגו ארגנטינאי, ראיתי פעם תמונה שלך מנסה לשכב עם נקבה מתה ומאז אתה פסול אצלי כחיה. אבל אחלה פוטנציאל כבנזוג though
-
//
-
אז היום התקשרתי ואמרתי "כן", ואז ניתקתי וצנחו עפעפיי וזוויות פי מטה והתחלתי לבכות כמו ילדה בת שלוש. זה קורה. אלוהים אדירים, זה באמת קורה.
-
//
-
המורה: "את ברמה אחרת לגמרי מכולם, וזה ניכר בכל דבר שאת עושה. את בטח רואה את זה בכיתה."
קפלו את הבולבולים, אני את שרשרת האורגזמות שלי חוויתי
-
//
-
החלטתי שעד שאהיה עשירה פשוט אמשיך לשקר לעצמי. זה לא מקלחון, זו אמבטיה במאונך. זה לא מי ברז, זו שמפניה אסלית. זה לא מצוד אחר שוגר דדי, סבא פשוט נעלם
-
//
-
אף אחד לא יצליח להוציא אותי מהסרקופג שלי. אני כאן לנצח. המיטה הזו היא חגורת צניעות, ואני כולי פות גדול.
-"בואי תראי חולדה מתה"
~קופצת החוצה~
-
//
-
תחביב חדש: להלחין שירי פריק-פולק ללוויות של החולדות הנפוחות שאנחנו תופסים בבית. די בטוחה שככה דבנדרה בנהארט התחיל (מינוס הקטע של הבית). אגב, ידעתם שיש אתר לנר נשמה וירטואלי? זה דיסרספקטפול להדליק אחד לחולדה? עם כזה נפח היא בטוח הייתה הרני רהב שלהן. על מי הן יצחקו עכשיו? זה עצוב נורא.
-
//
-
מצלמה שבורה, מיץ ענבים
דשא ומחרוזות אדומות
שם, בגן האחורי
מסתבר שיצרנו זכרונות
-
//
-
רק לקחת איזה קלמנרבין של אלופים וללכת לישון.
-
//
-
לא מאמינה שקיבוצניקים בגילי עדיין כותבים "תל אביב, היר איי קאםםם" מבלי להוסיף "in my own eye"
-
//
-
אני כבר בפרק החמישי של "אלנבי" ואין לי מושג אם בא לי שלישייה או למות
-
//
-
אני שונאת ברמנים בפאבים צ'כונתיים כי:
1. תמיד יגיע הרגע בערב בו הם ישימו את ה"שיר שלהם", ותמיד זה יהיה משהו של ג'ון פרושיאנטה או "דה גרייט גיג אין דה סקיי" והעיניים שלי יתגלגלו כל כך חזק שיצטרכו להשתמש במסרגות של לובוטומיה כדי להחזיר אותן למצבן המקורי
2. הם תמיד ישימו לך את הבירה על הבר כשהיא נוטפת לחלוטין ומשאירה שובל חלזוני של קצף שנוגע-לא-נוגע בפינה של האייפון שלך. הם לא ינגבו.
3. הם מצפים ממך להתבשם בריח השחי הנודף מחולצת התמנון 2008 שלהם שעליה מצויר חתול אובדני המלווה בכיתוב כתוב "i cat do this"
4. יש להם קעקוע אחד, ואם יתפסו אותך, האומללה, מתבוננת בו ולו לשבריר שנייה, תזכי תמיד לחיוך זחוח ולתרשים זרימה מילולי שמתחיל ב"זה? זה עשיתי בתאילנד" ונגמר ב"אבא שלי גילה רק אתמול"
5. עבר עשור מאז פינקת עצמך בטיפול פנים? אל חשש! הדיבור של הברמן הצ'כונתי הוא כה שסוע שלשונו המשתרבבת תדאג לפנק אותך בפיישיאל ריר!
6. הם ינסו להתחיל איתך באמצעות צ'ייסרים חינם ויחושו הכי גברים בעולם, למרות שהכי קל להיות נדיב בשלל שאינו שלך
7. מכוערים
-
(note: מותר לי לטנף, הייתי חלק מהצבא הזה. להגנתו ייאמר שהוא לא כבש מעולם)
-
//
-
אוכל הוא כמו פנטזיה מינית: מעורר חשק עד שאהרוני נכנס לתמונה
-
//
-
יומני היקר היוש, היום ראיתי משהו שאפשר לקרוא לו ג'סטין ביטר (ילד כאפות אונס שווארמה)
-
//
-
מה זאת אומרת, למה קניתי שני כדורי דיסקו זעירים? כי הייתי ממש צריכה אותם, דה
-
//
-
לפעמים, כשעליי להיות סמכותית-בקטע-רע אבל אני מרגישה קצת אספרגר, אני לוקחת תנופה שכלית ומיד דוחפת את כל המילים מהפה כמו שרשרת מטפחות צבעונית. מעין "1...2...3... זהלאבסדרמהשעשית" כזה. עכשיו המילים בחוץ, ובשניות שלאחר מכן, כשהצד השני בורר אותן מעיסת הדיקציה הרעועה בה הן שוחות, יש לי זמן לחזור על התהליך עם המשפט הבא.
-
//
-
אנשים אומרים לי דברים כמו "בחורה יפה כמוך צריכה לחייך יותר", ושוכחים שאנחנו במסעדה, מקום עם הרבה מאוד סכינים שאפשר לרוץ איתם
-
//
-
כמה שיכורה הייתי אתמול? עקרתי לעצמי את אחד מזרזיפי העור האלה שמזדקרים מסביב לציפורן מבלי לחשוב פעמיים. -תמונה של ג'ון סינה-
-
//
-
סיבה מספר 1 לבכי-שיכורות עם הBFF: קיטי משנות ה-70 היא לא אמא שלנו
-
//
-
אם לא הייתי נשארת ערה עד השעה הזו ופותחת בטעות MTV2 לא הייתי מגלה שיש שיר חדש לדד וות'ר, וזה, ידידיי, גורל!
-
//
-
מעניין מתי מגיע השלב המדויק בחיים בו מאמצים את הסברה כי העולם הוא רק גברים ונשים ומלחמות ולא עצים וצלילים יפים והעונג שבגירוד טוב בקרסול
-
//
-
בנות שלושים פלוס בי לייק: "הוא סיפר לי שהוא בדיוק חזר לגור עם ההורים אחרי האישפוז באברבנאל, אבל אין לו שי"ן שורקת, אז הוא עבר את המבחן בהצלחה"
-
//
-
אוכלת משהו שמראהו וטעמו מזכירים במעורפל רקטום של בהמה, אבל הביאו לי את זה מהדיוטי פרי אז זה בכל זאת ההיילייט של היום
-
//
-
ערב. חושך. אני מתחת לשמיכה, צופה בקאט דנינגס של "מרוששות" בהתרגשות ואימה: התרגשות כי תמיד ידעתי שמתישהו מישהו יכתוב דמות סיטקומית שיש לה את האופי שלי בדיוק; אימה כי כל הקטע שלה זה שהיא ענייה לנצח
-
//
-
מהיום אני, ברון עולם, משלמת על חבילות הסלולר של כל המשפחה המצומצמת. מי אמר שאי אפשר לקנות מונרכיה
-
//
-
מישהו ששם סילאן בכל דבר: סילאנתרופ
(למה אני קיימת)
-
//
-
-אני לא יודע מה להגיד.
-גם אני לא.
-בואי נשתוק ביחד?
-לך תזדיין, זה לא "אשמת הכוכבים" פה
-
//
-
מישהו ששם סילאן בכל דבר: סילאנתרופ
(למה אני קיימת)
-
//
-
היה לי יום כל כך טוב שכמעט שכחתי שאני יהודיה
-
//
-
אייל,
יש לך שם שנשמע כמו קריאתו של ראש שבט רדנקים
-
//
-
איזה מוזר זה ששני אנשים שמסוגלים בשלב מסוים בחיים לינוק אחד לשנייה מהנחיריים, יכולים להפוך בשלב אחר לשני קטבים מנוגדים של היוניברס
-
//
-
נוסעת לאכול חומוס בקיבוץ, AKA משחקי הכס של בלוטות הטעם
-
//
-
אני: אבא, אמא, אני אוהבת אתכם.
אבא: תפסיקי
אמא: מי את
-
//
-
חברה: עכשיו זה הזמן שלך!!! תהיי מאוהבת בעצמך!!! תטפחי אותך!!!1
אני: אני עושה את זה כבר מכיתה ד' והכלבה עדיין לא החזירה את ההשקעה
-
//
-
איזה יום נוראי. קיבלתי קנס במטרונית כמו נובית של החיים. חטפתי כוויה בלשון. פיספסתי אוטובוס בדקה. קריפ בעל מראה זיבתי נדבק אליי במרכזית. כואב לי הסנטר מאוד. אבל התחת שלי נראה נחמד בג'ינס האלה, אז אולי כן יש תכלית לחיים אחרי הכל
-
//
-
למה כשאני ממש מחבבת מישהו אני מתחילה להתייחס אליו כמו לבן שלי? מה זה היצר האימהי הנפשע הזה? ואיך זה עולה בקנה אחד עם הדדי אישיוז? נוצרת פה שרשרת עריות מוזרה והעניין הזה כשלעצמו מדליק אותי קצת
-
//
-
אין לי כוח לכתוב, זה עושה לי נזלת. כן יש לי כוח לצייץ, למרות שזה גם עושה לי נזלת. הכל עושה לי נזלת. אולי אני מצוננת? ואולי המוח שלי משוכנע שעשיתי אתמול קוקאין ולא רק חלמתי על זה חלום ארוך ומפורט מאוד? כל זאת ועוד, בעונה הבאה שיגנזו כי החיים שלי שוב עשו "טווין פיקס עונה 2" ונהיו הזויים מדי אפילו לגרופיות של דיוויד לינץ'
-
//
-
שלושה דברים שאנשים לימדו אותי והרסו את בריאותי לנצח:
1. שתותים אוכלים עם סוכר
2. שתפוצ'יפס אוכלים עם קטשופ
3. שסרטים אוכלים החל מ-11 בלילה
-
//
-
הוא: בואי, אליי, אני אבשל לך.
אני: אתה כזה אשכנזי שהדבר היחיד שאני מסוגלת לדמיין אותך מבשל זה שפעת עונתית.
-
//
-
אני: יש לי מלא בגדים שאני צריכה למדוד מול אנשים
חברה: ללבוש, כאילו?
אני: אה, כן
-
//
-
נקלעתי לבוקר הזה ואני לא מצליחה לצאת
-
//
-
אחותו הגדולה של מי שהיה הראשון שלי עובדת איתי עכשיו. מפה לשם, תובנות משותפות על הבולבול שלו
-
//
-
ביצה לבנה בשם "אמנון שוצקר" שלח לי בדיאם של הטוויטר: את חלום.
עניתי לו: אז בבקשה תעיר את עצמך.
חמש דקות אחר כך אני מייבבת קמעה כי אולי הוא אלמן, או פושט רגל, או נווד, ואני הכלבתא הורדתי אותו עוד קצת בסקאלת שמחת החיים. עוד חמש דקות ואני מבינה: PMS, יו אולמוסט גאט מי
-
//
-
"As long as I have a face, she will always have a place to pee"
-מתוך: תגובות לראיון של בריטני ספירס משנת 2002
-
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
-
יש עוד מיליון אבל אני צריכה ללכת לחיות
ָ
עריכה:
למה לעזאזל הפוסט הזה בפוסטים החמים? tres mal, ישראבלוג
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Wasteland