היום בבוקר שמתי לב שהקיר קצת מקולף מאחורי המיטה שלי. הנחתי את כוס הקפה בצד, התקופפתי מתחת למיטה והתחלתי לקלף עוד חלקים מהקיר. מאחורי שכבת הצבע הלבן, הייתה עוד שכבת צבע, רק אדומה. גם אותה התחלתי לקלף. כמה שכבות של צבע קילפתי היום, עד שהגעתי לצבע זהב. 'מוזר' חשבתי לעצמי 'מי ייצבע את הקיר בצבע זהב'.
הנחתי את היד שלי על קיר הזהב, במטרה להתחיל לקלף גם אותו, אבל המרקם שלו היה משונה, כמעט כמו משי. הקיר היה רך, נעים, וכשהזזתי את היד ממנו לרגע, היא הייתה מלאה בנצנצים. הזזתי את המיטה עכשיו לגמרי, קילפתי את כל הקיר עד שחלק שלם מהחדר שלי היה בצבע זהב. וכשהרצפה הייתה מלאה בנצנצים, הבנתי שזה קיר הקסם שלי. זה הקיר שהופך כל לילה את החלומות שלי לטובים, זה הקיר שגורם לאנשים שבאים לחדר שלי לאהוב אותי. זה קיר הקסם שלי, שממלא את העיניים שלי בנצנצים כל יום, וגורם לי לזהור למשך שבועות שלמים.
זה קיר הקסם שלי, זה קיר הזהב שלי, והוא הדבר היחיד שמשאיר אותי למעלה בעולם כזה נמוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: