ככה זה אמור להיות.
I wanna take you home tonight, alone
Take you places you've never known
Keep you coming right back for more
היא ישבה שם למעלה, על עמוד החשמל הגבוה באמצע כיכר ציון.
"תרדי!" צעקתי לה "את כל כך משוגעת" צחקתי
"וואלה, נחמד לי פה" היא צרחה, ולרגע עשתה כאילו היא נופלת. ברגע הזה לא רק שנפל לי הלב לתחתונים, גם הפסקתי לנשום ועצמתי עיניים
"צוחקים איתך יא כבדה, נראה לך שאני אקפוץ?" היא צחקה כל כך, העיניים שלה נצצו משיגעון ואקסטזה
"את שיכורה כל כך" מלמלתי
"לא שתיתי היום טיפה של אלכוהול, את שתית את הכל אהובה" היא אמרה לי, עד עכשיו אני לא מבינה איך היא שמעה אותי
"אז מה את עושה שם?"
"יודעת מה, אני בעצם כן שיכורה. שיכורה מהאוויר הזה, מהאווירה הזאת, מהשעה הזאת. אני שיכורה מהחיים, וזה מה שאני עושה על העמוד."
"רגע, אז אני שיכורה מאלכוהול? שתיתי הכל? מתי?" שוב מלמלתי
"כן אהובה, את שיכורה מהתחת ואני אוהבת אותך ככה."
"גם אני אוהבת אותך"
"אני יודעת"
בא לי חיים טובים
להפסיק להמציא פה סיפורים שעושים לי כאילו טוב בראש בלב ובגוף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: