ישבנו במרכז העיר על המדרגות. היה קפוא, רעדתי במוח ובלב ובגוף, הרגשתי כל תזוזה וכל רוח שורטת לי את הפנים.

ואז פתאום הגיעו זוג בנות, האחת אני מכירה רק מהשם, והשניה מטולטלת עם שפתיים גדולות. הן שתיהן צרחו, אמרו שקר להן ושהתסרוקת שלהן נהרסת בגלל הרוח. הן צעקו וצחקו והתבכיינו וקפצו, ושלושתינו ישבנו והבטנו בהם. ואז העיניים שלי קלטו את העיניים שלך, ושנינו צחקנו בטירוף. צחקנו על כמה שהן פאטתיות, שתי כוסיות מסכנות שכואבות בראש, צחקנו על כמה שקר ורועד, צחקנו על זה שאנחנו יושבים על מדרגות מסתתרים מהקור בחמישי בערב. החבר השלישי בכלל לא שם לב שאנחנו  בוכים מצחוק מאחוריו, אולי כי היה שקוע בלשפשף את ידיו אחת בשניה.

וככה, פתאום, השמים רעדו והגשם הראשון נפל על העולם. הוא המשיך לא יותר משעה, אבל הוא היה מדהים. סוף סוף חורף. ניצלתי כל טיפה וטיפה ממנו ורצתי לכביש. ספגתי את המים במעיל שלי וכיסיתי את השיער עם הצעיף. האיפור נמרח, המחליק כבר מזמן נהרס, הטייץ היה רטוב והמגפיים היו מלאות בלכלוך רטוב. אבל הגשם ניקה לי את הלב

שיהיה לכם שבוע נפלא (: