לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הוא


תחילה הוא כתב לה שיר.

היא הנהנה

לאחר מכן הוא שר לה אותו.

היא הנהנה

הוא הלחין את השיר, והקליט אותו.

היא הנהנה

הוא צרב לה דיסק, עם עוד עשרה שירים, מדהימים כאלו.

היא הנהנה

הוא ישן מחוץ לביתה שנים.

היא הנהנה

הוא גנב בשבילה כל כך הרבה בגדים.

היא הנהנה

הוא נתן לה נשיקות ואהבה וחום.

היא הנהנה

הוא התאבד בשבילה. בגללה

היא הנהנה.

 

ורק אחרי מאה שנה, הבינה כמה עשה.

ואז החלה לרדוף אחרי בחור אחר, שונה ממנה

שלא התעניין בה ולא התייחס, בדיוק כמו שעשתה לקודם

וראתה

איך הוא לא מעריך

ולא מחזיר

ולא מקבל ללב שלו. כלום

מתי תשימי לב ?

נכתב על ידי , 5/9/2011 21:07   בקטגוריות חברים, חיים, הזדהות, ילדות, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קנאה


חלק אמרו שהקנאה זה מה שיגמור אותה, יהרוג אותה בסופו של היום.

חלק אמרו שיהיה זה העצב, וחלק אחר אמרו שדווקא האופטימיות היא המסוכנת.

אני הייתי בצידם של הקנאה.

זה היה ברור שהקנאה היא הדבר הפוגע ביותר שנכנס לנפשה של שלומית.

אני זוכרת עוד בהתחלה, כשרק שמעתי על הסיפור שלה והכרתי אותה קצת מקרוב, הייתי רואה איך מדי פעם היא מסיטה את עיניה מהשיחה ובוהה. בוהה בבגד, בחיוך, בעיניים, בצחוק. פשוט בוהה, והיה אפשר לראות דרך עיניה שחלק ממנה מת, ממש בפנים, בתוך הנשמה.

זמן מה כבר לא ראיתי את שלומית.

כמה אנשים לחשו שהיא יושבת כל היום לבד, בחדר, ובוהה בתקרה הכחולה. חשבתי לעצמי, שאם כך המצב, אז היא בסדר עכשיו. הרי מה יש לקנא בתקרה כחולה?

אז ביקרתי את שלומית.

התחלנו לדבר, כשלפתע חזרנו לעבר. שוב היא הסיטה את עיניה מהשיחה, ובהתה בתקרה, בקנאה.

'אבל למה?' לחשתי 'את מקנאה בתקרה? על מה?'

'על הפשטות. על הופי העצוב של הצבע הכחול. על הקלות שבה עוברים חייה של תקרה.'

ניסיתי להבין אותה, באמת שניסיתי, אז הבטתי למעלה בתקרה, וניסיתי להשוות אותה אליי.

ולרגע לרגע קטן באמת קינאתי





נכתב על ידי , 28/8/2011 10:40   בקטגוריות חברים, הזדהות  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



13,047
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , ציורים ואיורים , בעלי חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFlyAway* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על FlyAway* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)