אז אולי זה נורא אבל כל מה שחשבתי כל יום הזיכרון הזה זה כמה שחבל שהפיצריות לא פתוחות כי נורא באלי פיצה כרגע, אה ושכל הזין שלא הקלטתי יותר תוכניות בטלוויזיה.

כואב לי הראש ואני נראת כמו לובסטר אחד גדול כי הייתי בים היום.

אם תהיתם בהמשך לפוסט שלי על אבא לפני כמה ימים הוא שוחרר, יש לו צו הרחקה לשלושים יום אז הוא אצל סבתא שלי, אמא של אמא, ואני מנסה לשכנע אותו לאשפז את עצמו ברצון בבית חולים פסיכיאטרי. תחזיקו לי אצבעות טוב?

אני נורא רוצה לדבר עם מישהו אבל אני קצת מתביישת לשלוח הודעה, זה בחיים לא היה לי, אני אפילו לא רוצה לתחיל איתו, סתם מסקרן אותי . אז מה אתם אומרים חברה, לשלוח או לא לשלוח הודעה?

לילה טוב לכולם. אל תהיו יותר מדי באבל.