אנחנו היער;

אני מגדל קלפים

ואתה קולף אותי,

וחופס חפיסות –

ערימות קטנות

מחולקות ומסודרות

בחלוקה מסודרת

כך שתוכל בקלות

למצות,

לאחד יחד

ולחפוס בשנית.

חפיסה שכמותי -

קלפים בה מספר,

חזקים יותר ופחות,

עשויים חומרים

מאיכויות שונות.

הקולף בקלפים

לדעת מוכרח –

אין קלף מנצח

וזה כלל לא

משחק.  

מי שמשתומם לעצמו –

איך הגעתי עד כאן

ולמה דווקא להנה הגעתי

נאלם דום מספר פעמים ביום

ומתפעל מעצמו.

איך השתלשלות של

אירועים

יכולה לברוא

מציאות.

אדם כזה –

סביר שיחשוב לעצמו

בשלב זה

או אחר

"אלוהים אני בפני עצמי".

חדשות לבקרים

ידבר אל עצמו

מילים מלטפות

ומחבקות,

יאחז את החיים

השבריירים באמת

האלה

ויזרוק אותם

מבלי להסתכל

אל עבר סל קטן של

תודעה.

מכורח הנסיבות ובעקבות המוזכר לעיל – בלתי נמנע לשאול את השאלה –

מה הקיום הזה עבור אדם שכזה,

ומה הוא עבורנו?