Tell me, we both matter, don't we?

הקול שהיה צלול

אכול מסיגריות

ותודעה אכולה מאלכוהול

וצלקות איפה שרק הגעתי

אל תנסה לדבר איתי

ורק אל תיגע כי זה כואב

ורק אל תעזוב כי

זה כואב אפילו יותר

כאילו שלא התבגרתי מעולם

כאילו שהדמעות לא יבשו

כאילו לעולם יהיה מישהו

שיחזיק לי את היד בשנתי

שישמור עליי מעצמי

הזוהר שהופץ כמו קסם

כבר לא טורח להסתיר

את העצב בעיניים

ואת הנפש המתפוררת

לא נשאר למי לשקר

או את מי לאהוב בכלל

כשהתמורה היחידה

היא כאב ושברון

כאילו שלא התבגרתי מעולם

כאילו לא ברחתי אינספור פעמים

כאילו מעולם לא הלכת

ומעולם לא חזרת

ואני לא למדתי מטעויות