טוב,אני עדיין קצת מופתעת מעצמי שפתחתי בלוג,
הבלוג האחרון שלי נסגר בערך בגיל 17,
הוא שירת אותי לכל אורך תקופת ההתבגרות שלי,ובלעדיו אני חושבת שהתקופה הזאת הייתה שונה לגמריי,
בכל מקרה,אמרתי לעצמי,למה לא לפתוח בלוג שישרת אותי עכשיו,בחיים היותר בוגרים שלי,
לעזור לי קצת לפרוק את מה שעל הלב..
העדפתי שהבלוג יהיה אנונימי,בלי לחשוף את הזהות שלי,
אני מעדיפה שהוא ייכתב בצורה הזאת כי כאשר החברים והאנשים שמכירים אותי נכנסים וקוראים,
קשה לי להיות אמיתית ולכתוב את שעל ליבי,אני לא רוצה לחסוך מעצמי,אני רוצה לכתוב בצורה הכי אמיתית,נקייה וכנה שיכולה להיות.
אז ככה,
אני בת 20,ממרכז הארץ,בצבא,משתחררת עוד 8 חודשים (הלוואי שזה יעבור מהר!)
יצאתי מהארון בגיל 17,שוק טוטאלי לכולם,לחברים,למשפחה.
הסיפור המלא יקבל פוסט בפני עצמו.
לפניי כחצי שנה יצאתי ממערכת יחסים של שנתיים וחצי,
לא פשוט,לא קל,אבל ממשיכים הלאה.
אני יכולה להעיד על עצמי שאני בן אדם שמאמין שלכל דבר יש סיבה,ואין שליטה על יד הגורל.
כרגע אני נהנת כמה שיותר,חיה את הרגע ועם זאת שואפת לזוגיות חדשה,
אפשר להגיד שאני בשלה לזה ובאה ממקום נקי,
לקח לי המון זמן לעבוד על עצמי,אבל לבסוף הגעתי למטרה הזאת,
ועכשיו מה שנשאר זה פשוט להכיר את האחת 
שיהיה לכם המשך ערב טוב ושבוע טוב ומהיר !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
