The ביקיבלוג

למה אני תמיד רוצה מה שאני לא יכולה להשיג ?

ולמה שכל כך טוב לי ,דבר כל כך קטן , כל כך כל כך קטן מצליח לבאס אותי ?

ולמה אני לא מצליחה להסביר ת'עצמי כמו שצריך ?

ואיך זה שלמרות שאני יודעת מי החברים שלי ומי אוהב אותי , אני מרגישה קצת מרוחקת ?

כן רצויה . לא כל כך שייכת .

ואיך זה שכל כך פוגע בי שאומרים לי 'זאת המציאות'? למרות שאני יודעת טוב מאוד שזאת המציאות.

ואיך זה שלפעמים אני כל כך מלאה בבטחון ולפעמים אני מעדיפה לא לצאת מהבית ?

ולמה כל כך כואב לי שאנשים לא מתייחסים אליי?

ולמה כל כך מציק לי שאנשים מתייחסים אליי יותר מדיי ?

איך זה שאם מישהו לא עונה לי אני ישר חושבת שהוא מסנן ?

ואיך זה שאני כל כך עיוורת שאני נותת למי שלא צריך להתקרב ?

ולמה,לעזעזל אני כל כך מטומטמת שגם אם 4 שיעורי עזר לא הלך לי טוב במבחן במתמטיקה ?!

למה כל כך רע לי אם הכאבתי למישהו ?

ולמה כל כך רע לי אם פגעתי במישהו?

ולמה כל כך רע לי זלזלתי במישהו ?

ולמה אני מרגישה כל כך בודדה שכשמליון אנשים מקיפים אותי ?

ולמה אני כל כך רוצה חבר ?       מי צריך אותו.

ולמה יש לי כל כך הרבה שאלות ואני אפילו לא מוצאת רמז שיעזור לי לענות עליהם ?

הייתה תקופה נהדרת .

אני לא מבינה למה שאלות כאלה מפגרות מפריעות לי .

מיקה.

גמאני רוצה לשים תמונות חשות מהפלא.