(?)so... this is life

ואת ישבת שם,

שקטה.

ואת ישבת שם,

עד שהגיע

ההוא,

ולקח אותך איתו.

ואת,

כבר לא היית שם.

והיום, את רואה

שזה לא בשבילך.

ואת

שותקת.

כי נמאס לך.

את ניסית ובדקת,

וטעמת ונשמת,

וראית

שזה לא בשבילך.

והלכת וחיפשת,

ושאלת ובדקת,

וראית

שאין לך אחר.

ועכשיו כל שנותר

זה לקוות,

שהפעם יהיה אחרת.

ואמרת,

והבטחת,

ושמעת

שהכל בשבילך.

כך אמרת.

אז למה, אם כך

הדמעות זולגות,

ושפתייך בחיוך רפה.

כי

בכל זאת,

את רק ילדה.

ועם כל הרצון

ועם קול התחינה

אז ראית

שאין.

שאין.

שאין.

אז הלכת לכיוון אחר.