אני קצת מזניחה פה וזה לא יפה,
קשה לי עם המצב בבית, שהכול מתוח. אי אפשר לומר מילה בנושא הזה בבית כי אז הכול מתפוצץ וזה נוראי מחדש. אנחנו מטאטאים את זה מתחת לשטיח, או יותר נכון לומר- אני מטאטאת את זה.
אז קשה לי ומר לי ואני סובלת בשקט, שופכת את כל הסודות שלי בסיקרט.
אבל אני מנסה להיות בנאדם טוב יותר עכשיו וזה לאט לאט ובהמון כוח סבל ורצון. ודי לעצלנות ודי לבכי ודי לכאב ודי ללילות בלי שינה. די די די.
אני בכל זאת מנסה לנצל את כל הרגעים שיש לי איתו, והוא מאוד מתחשב ומבין. כל כך הרבה חרא האכלתי אותו בגלל שלא הייתי כנה עם עצמי ואיתו. והוא כל כך חסר אונים.
אני די רגישה עכשיו וכמעט כל דבר גורם לי לבכות, שירים ומחשבות וסדרות והמון רגעים קטנים ביום שמצליפים בי בבשר החשוף שאף אחד בבית הזה חות ממני לא אוהב אותו ולא יאהב. וגם אצלו בבית. זה שורף המון, אבל זו הדייסה שאני בישלתי וזו הדייסה שאני אוכל.
אני מנסה לחפש עבודה נואשות, כדי להראות ולהוכיח.
זהו. אני צריכה להמשיך למצוא אנרגיות ולא להפסיק. כל תקופה רעה עוברת, וצריך לשרוד אותה בשביל התקופה היפה הבאה.
נועה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נועה יוצאת לכבוש את העולם!