WHO CARES ?!

 יום מדכא ברמות.

והשיחה עם הפסיכולוגית גרמה לי להריגש אפילו יותר רע.

היא: "אז, את מרגישה שאין לך עם מי לדבר בבית בעצם ?"

אני: "בערך כן, הם לא יעזור לי. אין טעם לדבר איתם. ואני מסתגרת בחדר שלי.

אני מגיעה הביתה, ומסתגרת בחדר, אין עם מי לדבר"

היא: "אז את מודה פה בעצם שגם את אשמה קצת ?"

אני: " ממש לא ! אני לא אשמה, זה פשוט שאין טעם לדבר איתם, אז בשביל מי אני ייפתח בבית?"

הדבר שהכי מפריע לי בזמן האחרון - 

 אני לא נרדמת בלילה.

כבר שבועים שאני מתקשה להירדם.

אני לא יודעת למה, וכמה זמן אחרי אני באמת נרדמת אבל ככה זה.

כבר כמה לילות שחלמתי באנגלית.

כבר כמה לילות שאני לא זוכרת על מה חלמתי.

כבר כמה לילות שאני לא מצליחה להירדם.

אני רוצה לדפוק תראש בקיר,

ולקפוץ מהגג,

ולהוציא תראש מהחלון ולצרוח.

אבל אני לא עושה את זה..

כי אי אפשר.

אני מרגישה זוועה בלילות האלה.

אני רק רוצה לישון !

let me off my cuicidal dreams ...