הדעה הרווחת בחברה היא שאתה מחפש בן זוג שיהיה מספיק טוב כדי לחיות איתו את כל שאר חייך,

ואז כמובן להוליד ילדים.

הדעה הזאת נמצאת כמובן גם אצלי במשפחה. אמא שלי דוגלת בשיטת - the more the marrier

אז מן הסתם, גם אני ידעתי שאוליד ילדים.

לא כי רציתי, או כי חשבתי על זה, כי ככה עושים.

ככה כולם עושים, זה מה שמקובל.

בשנה שעברה כשפגשתי את המאבטח של הטיול השנתי שלי, והוא אמר לי שהוא לא רוצה ילדים, נדהמתי.

זה - דבר לא מקובל. לא רגיל. על האפשרות של לא להוליד ילדים, לא ראיתי אפילו בתור אפשרות.

שאלתי אותו למה ?

הוא אמר שלא שווה להביא ילדים לעולם כזה. שעם כל הבלגן וההרס שיש בעולם הזה,

לא צריך לגרום להם לעבור את זה, ולכן הוא לא יביא ילדים.

במחשבה שנייה, יש בדבר היגיון. אבל זה הדהים אותי, הדעה הכל כך קיצונית הזאת.

ואז לפני כמה זמן, בשיחה עם אמא שלי, אמרתי לה.

שאני לא רוצה ילדים. עד ההודעה הזאת הודעתי בכל "שיחת בנות" שאני רוצה רק ילדה אחת.

אמרתי לאמא שלי בערך את מה שהמאבטח אמר, בשביל מה להביא ילדים לעולם כזה?

היא אמרה שזאת בחירה שלי, אבל היא תמיד תשמח להרבה נכדים.

אני הבת הבכורה אז הנכדים הראשונים אמורים לבוא ממני.

עד אז לא חשבתי על מה אני רוצה, אלא מה עושים. החוק הבלתי כתוב הזה,

של להוליד ילדים, היה תמיד מקועקע עליי. לכן אני מעריצה אנשים שלא הלכו באותה הדרך כמו כולם

אנשים שלא התחתנו, או לא הביאו ילדים בטענה כזו או אחרת. אבל צריך אומץ, ומחשבה

כדי לעשות מעשה שלא מחוקק בחוקי החברה.

היום נסעתי לדודים שלי, (שלהם יש שני ילדים חמודים ועוד אחד בדרך),לארוחת ערב.

באנו אני שתי האחיות שלי, וההורים.

לארוחה באו גם זוג חברים שלהם יש ילד אחד בן ארבע, ותינוקת אחת שנולדה לפני חצי שנה.

יש לציין שלא הייתי בקרב תינוקות כבר מעל שנה. אין במשפחה שלי תינוקות, אלא אם כן גיל שלוש נחשב.

בשנה שעברה התנדבתי בגן ילדים שליד הבית שלי, הגילאים נעו בין חצי שנה לשנתיים.

הייתי מאוהבת בתינוקות האלה, ושמתי לב, היום כשראיתי את אלכסנדרה (איזה שם מדהים לא?) 

נזכרתי כמה אני אוהבת תינוקות ! ואיזה גיל מדהים זה חצי שנה. 

ואז הבנתי שעם ההחלטה, לא להביא ילדים לעולם, אני בחיים לא אחזיק.

אז אני אשאר עם ילדה אחת. מושלמת וקטנה. 

אז יכול להיות שהפוסט הזה היה יותר משמעותי בשביל אנשים אם אני הייתי כבר אמא,

אבל אני לא, וזה היה משמעותי בשבילי. להבין כמה אני מתגעגעת לתינוקות וכמה אני אוהבת אותם.

("כל עוד הם לא מכוערים" כן נעמה, אני יודעת)