יושבת בכיתת מחשבים, גאה מאוד בעבודה שסיימתי, והדפסתי וכרכתי.

מקשיבה לשאר ההערות המשעממות של המורה המטורללת שלי לאומנות,

ואז נעצרת על משהו שהיא אמרה. "בשנתיים האחרונות נוספה לעבודות הדיאלוג בבית הספר

עוד משימה. קישור נושא העבודה למקורות." סליחה ?, המורה, אני חושבת שלא שמעתי טוב.

את רוצה שאני אקשר ציורים בצבעי יסוד לוקאליים באומנות מהמאה ה-20 לפאקינג תנ"ך?!

ואיך לעזאזל אני אמורה לעשות את זה?! 

הבנתי כשעשינו את זה בתרבות ישראל, לא הבנתי כשעשינו במדעים, אבל נו באמת...

אומנות ?! 

ובכלל, חשבתי שהמדינה הזאת הכניסה לעצמה קצת שכל ולא ניתסה לדחוף את התנ"ך לכל מקום אפשרי.

או לפחות ככה קיוויתי... 

אני מהאנשים שטוענים שלא צריך בכלל ללמד תנ"ך בבתי ספר על יסודיים,

ובטח ובטח שלא לעשות בזה בגרות.

שזה יהיה מקצוע בחירה, או שילומד בבתי ספר דתיים.

אבל לא להכריח את כל המדינה ללמוד תנ"ך!

אני לא חושת שזה נכון לכפות על אנשים את לימודי התנ"ך.

בתור אתאיסטית, אני חייבת לציין שאני שמחה שבכיתה י' לא יצא לי ללמוד תנ"ך.

אבל כמו שחברה שלי אמרה, "אל תדאגי, שנה הבאה יטחנו אותך מספיק בשביל ארבע שנים"

אני מציעה לחבר המורים בבית הספר להתאפס על עצמם, ולא לדרוש מאיתנו לקשר אומנות לתנ"ך.

כי. אין. קשר. 

ובנימה מעוצבנת זו, אני אמסור לכולכם בהצלחה בחיים האלה,

ובכל הדרישות הלא הגיוניות שעוד ידרשו מכם במהלך החיים.

באהבה, אתאיסטית ששונאת את המדינה הזאת.