=מפעל לייצור אנשים יפים. ♥

לא עדכנתי כבר כמה ימים כי בייסיקלי, אני באמצע המדבר, במקום מיושב.

המקום האהוב עליי בכל הארץ הזאת בערך - לוטן. 

population - בערך 150 איש. בלי התיירים, תיירים זה עוד 10...

נסעתי לכאן באוטובוס לאילת עם נעמה, פעם ראשונה שנסענו לכמה ימים לבד

כשבאנו לרדת מהאוטובוס, כלומר אמרנו לנהג לעצור לנו באמצע שום מקום,

אחד האנשים אמר לזה שישב לידו- "צלם,צלם את זאתי. עוד שבועים היא נעדרת"

משעשע.

בכל מקרה, אני כל כך מאושרת פה. זה אחד הקיבוצים היותר שווים בארץ.

בלי קשר למתנדבים החתיכים שתמיד יש פה (מחו"ל...)

אתמול היה אחד הימים המאושרים האלה, שהרגשתי כמעט שלמה עם החיים שלי.

וגם- הוא כזה חתיך !

בזכות נעמה יש לי חיים חברתיים כאן. כל פעם שהייתי באה לפה, הייתי מתביישת

ולא עושה כלום עם אנשים בערך בגיל שלי. כי הייתי עם המשפחה וכולי..

אבל עם נעמה יצאנו עם בנות, ודיברנו עם אנשים, היינו במשחקים של שבת וקצת שיחקנו בעצמנו

אבל בלי קשר, ואני חוזרת על עצמי- הוא כזה חתיך !

עיניים כאלה כחולות לא ראיתי אפעם. 

זה תסמונת החופשה, אתה נותן לעצמך חופש מוחלט ומוריד את כל ההגנות.

פאף - תתאהב.

אתמול פשוט חייכתי.

וחשבתי איזה דבר מדהים זה שמישהו אחד יכול לגרום למישהו אחר לחיך ככה.

וחוץ מהאהבה שפורחת לי פה, יש את תעלומת הקיבוץ.

מה עושה מישהו שאפשר לתת לו 7/8 בקלות (בסולם של עד 10) עם המזרון הפלוגתי ?

ועוד אחת וואחאד מכוערת. וקטנה ממנו בשלוש שנים!.

טרגדיית המקום - אמא של מישהו בן ארבע עשרה, שחולה כבר שנתיים עברה קריסת מערכות כללית.

הרדימו אותה סופית היום. 

אה וגם כל הכבוד לי, פעם ראשונה שפיתחתי התאהבות במישהו בגילי.

אתמול כמעט עשינו את זה. הממ.. פרוטקשיינז. אה כן, וחוסר במקום שקט.

אני יכולה להמשיך ולכתוב לכם עוד.. אבל את מי זה מענין ?

אה כן, אותי. אלוהים העיניים שלו

1 באפריל שמח לכולם! חג מזדיין. אבל אף אחד לא עבד עליי (: