(השיר הזה תמיד עשה לי לבכות. טראומת ילדות כלשהי)

טקס סיום ו' שלי היה טיול לילה, ובשש בבוקר עלינו את מצדה.

בשתיים בלילה במדבר עשינו את הטקס שלנו.

כמה ריקודים והמון ברכות. השקעה... רגילה אפשר לומר.

היום היתה מסיבת הסיום ו' של אחותי. הריקודים, התלבושות, ההשקעה, הוידאיו, העריכה ושוב ההשקעה!

זה יותר טוב משלנו =.=

הם עשו סרטוני וידאו של ארץ נהדרת, האח הגדול, חדשות הספורט, חדשות

היה מושקע ומשעשע! והאמת, התרגשתי. אחותי עשתה לי קצת לבכות. אני אוהבת את הילדה.

אתמול היתה מסיבת הפתעה לחברה, תכלס נהניתי רק 30% מהזמן. אבל הסוף די פיצה על זה.

אחרי זה לא היה לי איך לחזור הביתה, אז הלכתי לישון אצל פיצי. חשבתי שניסע בבוקר לעיר ואני אקח אוטובוס.

קמתי. חושך. עכשיו לילה עדיין? איפה פיצי בכלל? מה השעה? למה הבית כל כך פאקינג שקט?!

מציצה בשעון, 10:14... בוקר. למה כל כך חשוך? אה.. התריסים. 

רגע... עשר?! היינו אמורות לקום בפאקינג שבע כדי ליסוע וכל השיט הזה!!

נישארתי במיטה, בחושך. לא מעיזה לצאת החוצה, כי אין לי מושג איך אני נראית,, או מי נמצא בבית שלה.

אם היא בכלל שם! למה הכל היה כל כך שקט שם ?? חזרתי לישון. 

בין קימה לקימה הייתי בלחץ וזה היה כל כך הזוי, לא היה לי מושג איך אני חוזרת עכשיו הביתה

גם החושך והתאורה האדומה הקטנה לא עזרו לאווירה הלחוצה שלי במיוחד...

מתישהו היא הגיעה, לא נוסעים לעיר. אחרי הצהרים הכרחתי את אמא שלי לבוא.

אתמול בלילה חלמתי שאני ממש רזה.

.

בשעה שש הלכתי עם אחותי הקטנה, לסיום חוג היוגה לקטנים שלה.

אני לא רואה אותה כמעט בכלל, אין בינינו כמעט כל קשר, אינפאקט היא ממש מעצבנת אותי לפעמים.

והייתי כל כך עייפה, וממש לא היה לי כח לשיט הזה. אבל זה עשה לנו קצת טוב. במיוחד כששיתפנו פעולה.

המשימה האחרונה שלנו היתה שכל אחד יגיד לשני מה הוא אוהב לעשות איתו, או מה הוא אוהב בו.

אני חשבתי שפה היא תיתקע והיא שונאת אותי לנצח, אבל לא. זה היה מעודד.

חוץ מזה... החשקוק הכללי שלי כל כך הרחיק לכת שכבר לא אכפת לי אם הוא אבא וישלו אישה.

ובמיוחד אם יש כמה כאלה והם בחוג יוגה עם הילדה שלהם. אלוהים הלפ מי

יום ההולדת של נעמה ביום שבת, אני מתרגשת. נכון שהיחסים היו מוזרים קצת ביומיים האחרונים, באט הו קיירז.

קניתי לה משהו, ממש חמוד לדעתי, אני רק לא בטוחה כמה היא תוכל להשתמש בזה, ושיט נזכרתי שאני צריכה

לקנות לה עוד משהו, גם אני רוצה תשיט הזה. אבל מה לא עושים בשביל חברים....

יוז'ק, שנעלה היום את כולם מחוץ לבית בלי מפתח,בלילה, דפקה ספרינט לשכנים ולקחה מהם לפחות חמישה מפתחות ,בתקווה שאחד מהם יהיה זה שיציל את כולנו מלהיות הומלסים ליום אחד. 

 סרברבאק, אם החיים היו הוגנים הייתי עכשיו עם נעמה בת"א -.-