טוב פוסט. תסלחו לי אם הוא יוצא קצת מבולבל, אני עייפה.
אחרי שחזרנו מהחופש יצאתי עם מגמת האומנות למוזיאון חיפה, היה מאוד מעניין והיו שם כמה דברים יפים.
נהניתי וזה היה עדיף על לימודים. למרות שהרבה דברים לא הגיוניים קרו שם
אם זה אנשים או מייצגים מטרידים. או סתם חוסר שפיות בנסיעה חזרה הביתה
נעמה- "אני שומעת מטושטש"
אחר כך באתי אליה, היא באה אלי, שוב אני באה אליה. סדר שבוע רגיל...
רגע, לא למדנו רק יומיים?
.
תיאוריות פילוסופיות סוציולוגיות למיניהן;
אם לכל כך הרבה אנשים אותה הבעיה, למה לא קורה משהו כבר?
אז אולי בעצם צריכה להישאל השאלה, אם הבעיה קוראת לכל כך הרבה אנשים, אולי היא הכרחית?
ןבנוסף, מי יציל את המציל?
בבמקום לישון ישבתי וקראתי עכשיו הרבה חומר על סמים. יותר מידי אם תשאלו אותי
(אתם לא שואלים אותי?.. לא אכפת לי אני עונה בכל זאת) הידע שצברתי פה יכול להיות לעזר מתישהו (נוט)
(ואם כבר, אז LSD, הכי פחות השפעות בריאותיות)
.
כראוי לי הלכתי היום בבוקר לפסיכולוגית, היה נחמד והפגישה הרגישה יותר ארוכה מבפגישות שבהן אני פשוט רצה
תובנה? זה הכל אני. ודי כבר להאשים את עצמי!
אוקסימורוני משו...
ובהקשר לנושא החם, 3 משאלות אמרתם?
1. לקבל את הכוח לשנות מראה מתיי שמתחשק לי (מישהו הזכיר את טונקס?)
2. לדאוג שהעתיד שלי יהיה טוב
3. בריאות ועוד בריאות
.
היה לי עוד דברים לרשום, אני פשוט לא זוכרת. מקסימום אחר כך
יוז'ק, "ישלי אופטלגין אחד לרפואה!"
מה נעשה?