אחותי וחברה שלה משחקות משחק נפלא שקוראים לו טאבו, שילוב שם פאנטומימה עם משחק אסוסיאציות.

אני כל כך טובה במשחק הזה עם אנשים שמכירים אותי שכשהלכתי לחדר שלי כדי לישון שמעתי את הקלף של אחותי

כלומר ניחשתי אותו, שמעתי אותה עושה *טססס* וכבר דמיינתי את הידד שלה מחזיקה בקבוק תרסיס

אז צעקתי לה גרפיטי. צדקתי כמובן. בזמן שהחברה שלה עוד חושבת ולא יודעת 

זה קרה ככה עוד כמה פעמים, אח"כ כבר עם הסברים ואל עם פנטומימה, ובכל זאת...

אני גאון.

.

החברה של אחותי כל כך סתומה, לפעמים אני לא מבינה מה קורה לה שם בראש.

אחותי תיארה קלסתרון, במילים המותרות כמובן. אני זיהיתי את זה ממש בתחילת הניסיון לתיאור שלה

אבל החברה... גם כשאמרנו לה את המילה... "מהזה?"

מצטערת חברים אבל כן, אני מעריכה פחות אנשים עם ידע קטן.

אחותי ואמא שלי נסעו עכשיו עם אבא. הם טסות לטיול בת מצווה שלה

אני לא אראה אותם עכשיו 10 ימים. אני כבר מתגעגעת לאחותי.

הבובה הזאת היא אחד האנשים היותר חשובים לי בעולם הזה.

.

בלי קשר, רוצים לראות רימייק של חתיכת יצירה של דגה שעשיתי?

(זה לא גמור אבל)

חופש, תודה לאל. זה הולך להיות כייפי.

אה כן, לא סתם אבל, חופש ובית ריק. איזה קומביניישן מושלם?

יוז'ק, אין לכם מושג מה עובר לי בראש עכשיו. 

falling