תחילת בדיחה- מה יותר מהיר, סוס או ארנב?

.

אני ממש שמחה שסיימתי את הפרוייקט צילום. 

ביום רביעי בחרתי את כל התמונות שיופיעו בתצוגה, שלחתי את הטקסט ואת התמונה לקטלוג וסיימתי את המניפסט.

מרגיש טוב לראות את הכל גמור וערוך. אחרי מה שעברתי צריך לתת לי פרס

  "את התמונה הזאת אני אוהבת, אבל לא רואים כאן את הנסיך הקטן שלו..."

התכוונתי לקעקוע שלו! נשבעת.

.

היום דיברתי עם הפסיכולוגית על כמה שהיה לי כיף עם האריס שבוע שעבר.

שהחיבור בינינו מדהים, כי אנחנו פשוט עובדות מצויין ביחד. כשאנחנו ביחד...

היינו בהופעה של למה אלפקה, ישנו אחת אצל השנייה, הגענו לבצפר מאוחר וצחקנו הרבה.

"ארבל דפקה אותי על המסמר בקיר וזה כואב!" האריס מתלוננת...

"טוב בפעם הבאה אני אזהר גם לא לדפוק אותך על הידית של הדלת"

.

אני והאריס יושבות אצלה בסלון ורואות טלוויזיה.

אח שלה שם שירים במחשב ומפריע לי להקשיב. עכשיו, אני גם ככה בלי משקפיים...

אז אני לא רואה ולא שומעת.

פתרון? האריס עושה לי דיבוב. 

זה לא משהו שהייתם רוצים לפספס

.

צהריים מקסימים של יום חמישי בקפיטריה

"אפשר טעמי? תודה.

אפשר גם קש?"

"את הולכת לאכול טעמי עם קש?" 

היי אני לא עד כדי כך מוזרה...

לכל שיעור יש את הקסם שלו... גם לשיעור לשון. אז מה אם אני נכשלת?

גלאח- "את יודעת מה זה אנס?

חטף פתח"

.

פעם הלכתי לאיבוד בסופר.

פעם הלכתי לאיבוד בסופר בכוונה.

פעם הלכתי לאיבוד בתוך הקניון.

פעם הלכתי לאיבוד בתוך איפה שאני גרה.

פעם הלכתי לאיבוד בטבריה.

כל זה עד גיל 7... 

מישהו ממש רצה שההורים שלי יעזבו אותי בשקט כבר

.

סוף בדיחה- קיפוד. כי חמור לא מעשן.

הבדיחות הלא הגיוניות האלה שמצחיקות את האנשים שצוחקים מהפיתה והגמל.

יוז'ק, הקיפוד תמיד מנצח.