"אני יודע שהשירה שלי לא משנה שום דבר בעולם" אמר ז'ק ברל "אבל אני לא יכול שלא לשיר".

כל אחד צריך שיהיה לו משהו כזה. משהו שהוא לא יכול שלא להיות אותו,

אפילו שהמשהו הזה לא ישנה כלום בעולם.

והמשהו הזה שהבנאדם לא יכול שלא להיות אותו,

רואים אותו בעיניים של הלסבית החרדית מבני ברק,

שומעים אותו במחשבות של איה החמור,

טועמים אותו מהפתילייה של סבתא שלי,

פסלים מפסלים אותו,

בלרינות רוקדות אותו,

אני צריכה לכתוב אותו.

יעל ינאי, מתוך הספר 'אבוא בלי אוויר'