מכתב אהבה לחבר המקסים,

שכתב וחשב עליי בכל יום מן הימים.

האדם הראשון שעליו חלמתי בתדירות כה גבוה,

הרי עליי הוא משפיע ואין זו בושה.

בטיולים ארוכים ומעייפים עד מאוד, 

היה הוא מספר לי סיפורים וגם סוד.

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים הוא אמר.

וכך יצאנו לדרך, עם תפוח וספר

ופרח אדום לי ביד. 

בין אם מהולנד או כאן, גדול או קטן,

לשניהם יש ריח נהדר. 

הנחייתינו היא ילד, קטן ומדהים

שמצא פעם פרח, שהיה לו מתאים.

טיפל בו הילד, בחום ואהבה

שיבין הפרח, שהוא לא כל כך נורא.

על טעות השתקפותי אנסה לא לחזור,

אך מתאים לי הפרח, מתאים עד מאוד.

ולא בנימה של עצב, אלא בנימה של תקווה

אני מסיימת את השיר ואומרת,

די לי להביט בכוכבים כדי להיות מאושרת.