היי

בחודש האחרון לא ממש היה לי כח או רצון, לא שעכשיו יש לי, אז לא טרחתי לעדכן הרבה.

אבל המצפון קורא, והרצון לכתוב גובר, אז הינה אני

תכלס, החיים טובים.

הכל טוב עם החבר.

הכל טוב עם החברה.

הכל טוב (אני מקווה) עם הלימודים.

אבל לכו תסבירו את זה לבטריות שלי.

אתם יודעים כמה זמן לא ראיתי טלוויזיה?

הרבה זמן.

עד כדי כך המצב שלי גרוע. רגע, לא

אתם יודעים כמה זמן לא קראתי ספר?

עד כדי כך המצב שלי גרוע!

.

אבל אל דאגה, אלוהים, חבר קרוב שלי עוד מתקופת הגן מוכן לארגן לכם כמה פיצויים,

אז אתם פשוט אומרים מה שבא לכם, ואני אארגן לכם. סבבה?

אני ממש רוצה שנה הבאה בתערוכת גמר לעשות בנות של dia de los muertos

.

ועכשיו לפינת ה-דברים שהייתי עושה אם היה לי כסף:

*קונה אוכל

*קונה ארנב

*קונה נעליים

*קונה את הבצפר רק כדי לתת לכולם ימיי חופש

*קונה גלידה בכמויות מסחריות

**קונה הליכון...

.

המתכונת בפסיכולוגיה הולכת ומתקרבת ואני משקשקת.

אם אני לא מוציאה מעל 93 אני חותכת אוזן.

(לא אמרתי של מי...)

הקשיים שאיתם יוז'ק מתמודדת בזמן למידה למבחן-

- חוסר תשומת לב כללית

- ADHD

- אחות שתמיד שרה (גם כשאת ממש מנסה לישון)

- לישון

- שיעמום

- זיכרון של דג

הדברים שפתאום הופכים למעניינים כשמנסים ללמוד למבחן-

- ההודעות בוואצאפ

- השרקנים של אחותך

- העיפרון שאני מחזיקה

- מצב החסה בשטחים

- חדשות העולם

- עומר אדם מצטלם למצעד הגאווה

*עידכון בהול מהשטחים- מלחמת הפוקינג הלאומית עדיין נמשכת.

כבר שבועיים ושמונים דקות

מסקנה- ליוז'ק אין חיים. ב' נתפס לה השריר של האצבע.

.

פינת הידעת- 

ביולי 1977 אובחן אצל בוב מארלי סרטן בבוהן כף הרגל.

הוא סירב לקטיעה מלאה של האצבע, בשל אמונתו בדת הראסטפארי, אך קיבל טיפול רפואי.

כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן התפשט בגופו, מהבוהן לאיברים אחרים ובמיוחד למוח ולריאות.

הוא קיבל טיפול ממומחה רפואי במינכן, אך מצבו הידרדר.

גם במצבו הקשה סירב מארלי לכתוב צוואה, שכן לפי דתו זוהי הודאה כי הוא בן תמותה וויתור על אפשרות היותו אחד מהנבחרים לחיי נצח. לבסוף נפטר ב-11 במאי 1981, לאחר שמטוסו נחת במיאמי בדרכו חזרה לג'מייקה, והוא בן 36 בלבד.

יאללה, לכו תשעשעו את עצמכם איכשהו.

יוז'ק, OUT.