עד כמה שאני שמחה שילדים יוצאים לשחק ברחוב במקום להיתקע מול המסכים בבית,

למה הם חייבים לעשות את זה בדיוק מתחת לחלון שלי?

חמאה

הייתי זורקת עליהם בלון מים אם אמא לא הייתה מסתכלת עלי בשבע עיניים.

.

מאז שאין לי חברות אמא מסתכלת עליי כמו נוער בסיכון, כאילו כל רגע אני הולכת לקפוץ על סכין ולחתוך את עצמי,

כשהיה את השיר של הג'רפות שאני אוהבת, גג, ברדיו אז היא העבירה.

אמא פרנואידית, או שהיא רואה משהו שאני לא רואה?

היום צעקתי עליה, הוצאתי קצת עצבים מתוך כל המחסן כעסים המודחק בטירוף שלי.

כאילו... מי יודע מה הולך אצלי בפנים? אולי מישהו ידליק אותי ואני אתפוצץ כמו הירושימה

.

פינת ה-ליוז'ק אין חברים והשלכותיה

יש היום לאחת החברות לשעבר יום הולדת, זה טוב ויפה רק שאני לא הוזמנתי.

ואז אחת הידידות, שלא מודעת למצב, מתקשרת ושואלת איך אני מגיעה.

ואני עונה בפשטות, לא הוזמנתי.

כל כך מצחיק שבא לי לבכות

.

פינת הגזענות

כשאבא רוצה להגיד משהו על ערבים, אבל אנחנו ליד אנשים הוא פשוט קורא להם ג'ינג'ים.

"ראית פעם ג'ינג'י ערבי?" הוא עושה לי, "לא"

"טוב בדיוק, את לא מצפה מהדבר הג'ינג'י הזה לשום דבר ואז הוא פותח תפה ודופק לך קוראן"

ואז שואלים אותי למה אני שונאת אנשים/ערבים/חרקים/שמאלנים

אבל הומואים אני אוהבת. 

לכו תבינו

ציצים.

כי צריך. מידי פעם

.

תקופה מעניינת קוראת עכשיו, עם כל השינויים הגדולים.

אי אפשר להישאר למטה לנצח.

אני אומרת את זה, אבל אני לא באמת מרגישה למטה. אני מרגישה את החופש

אין לימודים אין לימודים אין לימודים אין לימודים

העיקר הבריאות.

אוף אני רוצה שתבוא כבר ותיגע בי.

תחבק אותי חזק חזק. שאני לא אברח.

כאילו יש סיכוי שזה יקרה

אני רוצה לעשות שטויות, ולרוץ, ולגלות מקומות חדשים

לא לחשוב בהיגיון ולדבר עם עצים, ואל ארנבות.

.

חייבת להפסיק לחלום על שחף.

בין השאר.

חייבת להפסיק לאכול שוקולד.

חייבת להפסיק את רגשיי הנחיתות ההם.

חייבת להציל את העולם.

יוז'ק, לא קל.