בזמן האחרון אני מרגישה הרבה יותר זרוקה. 

חוץ מהעובדה שאני לובשת מלא שמלות, חצאיות ארוכות וכשיוצא גם כיסויי ראש (צעיף)

כמו שאחותי לא נהנית לציין, אני גם נוסעת הרבה ברכבות, מסתדרת לבד, כאילו העולם ואני זזים באחידות 

ויהיה מה שיהיה. 

רשימת המעשים הטובים של יוז׳ק 

- להראות לחייל איך להגיע לתחנת רכבת בנתניה

- להראות לאישה איפה מזמינים בארומה

- להסביר לאמא שלי דרך הטלפון איך היא מחפשת לי קווי אוטובוס במחשב כמו תמיכה טכנית

(אני עושה את זה כל כך הרבה שמישהו כבר צריך לשלם לי)

- להסביר לזקנה שמכאן לא מגיעים לנץ מהשזהלאיהיה

עכשיו אני יושבת בארומה. לבד. 

(מי רוצה לקפוץ למכללת רופין כדי לארח לי לחברה?)

תכלס החיים טובים, הם זורמים. אני זורמת. 

אני כל כך זורמת שבטעות קפצתי על זר גמור ברחוב כי חשבתי שזה מישהו אחר...

אני ושכן שלי השווינו את הפרדוקס של ראסל לרובי הרובוט. (רובוט הרומבה שמנקה את הבית)

כלומר, רובי מנקה הכל, אבל הוא לא מנקה את עצמו...

אני אוהבת פרדוקסים. 

אבל לא כאלה שקשורים לתורת הקבוצות... מי רוצה להפשיט מתמטיקה?!