קודם, אחד האלבומים הטובים בהיסטוריה.

את היומיים הראשונים העברתי בלראות דם אמיתי. בהתחלה כדי לראות על מה כולם דיברו

אח"כ כי זה כל כך מטומטם שזה משעשע.

אחרי זה פשוט כי התאהבתי באריק. (כל השאר פתטים לידו)

ואז עוצרים ועושים הפסקה כי, נחשו מה, נתן בא אלי.

to my hometown, בפעם הראשונה. (הגיע הזמן ילד לחוץ שכמוך)

את הפגישה איתו אפשר לסכם בפנקייקים קטנים, אחותי+סט תופים+גיטרה, סקס מדהים מדהים

(שג'יזס פאק נשבעת לכם גרם לי להסתכל על העולם אחרת לכמה זמן) והרבה צחוקים וחיבוקים.

אם יש משהו שעושה לי טוב בחיים עכשיו תולי, זה אתה.

כשנתן הלך נשארתי בבית הריק לעוד יומיים של דם אמיתי. בשלב הזה המוח שלי כבר נדפק ממבטא דרומי

ובלונדיניות מפגרות.

בסוף היומיים האלה החבורה באה. הבנים, פיץ, נעמה ודני.

דני הביא איתו יין, אז הלילה הראשון כבר נפתח טוב.

והכל, הכל טוב, הקטעים שהלכו שם קצת גרמו לי להתחרפן, ותאמינו לי זה היה שווה את זה.

מה שלא היה שווה את זה, זה הבלגן והכלים שניקיתי.

כן, אני. ניקיתי הכל.

.

שישי בערב אני ונעמה התקלחנו (כן, ביחד. סוטים שכמוכם, לאהבה שלנו אין גבולות)

רצנו עם מגבות לבית ממול והתלבשנו בשיא המהירות (עשרים דקות)

ואז המשכנו להכין אוכל לארוחת ערב "משפחתית". פליירולז זה מאוד מצחיק

במיוחד כשתוקעים שניים מהם בתור זוג גייז עם כלב ובעיות אמון.

.

שוב אלכוהול, ומוזיקה, ושטויות, ואנחנו בוכות, ואז היא מקיאה, ואז שוב שמחים

ואז רצים ברחובות, מחפשים סיגריות, נופלים כי צריך, ישנים בקושי ונהנים הרבה.

שמתי לב, שתמיד כשאני שיכורה עם אנשים אני פשוט הרבה פחות שופטת. 

יותר עם כולם ויותר מחייכת.

שמתי לב שתמיד נתן לא שם.

ואני הייתי (טיפה, בפנים בפנים) עצבנית על זה. אבל זה לא יפה ממני, כי הוא לומד

אין לו מתי לקחת אותי למסיבות, או לשתות עם חברים כמו שדניאל עושה לנעמה, כי הוא עסוק.

אבל עוד מעט, ממש עוד מעט, הוא יוצא לחופש.

ויודעים מה, אני מקווה שננצל את החופש הזה שלנו, כי פתאום אני בנאדם נורא חברתי.

שינוי ענק ביחס לאנטיפתיות של לפני שנתיים.

זהו בערך. ועכשיו היו שלום, כי אני עדיין מוטרדת מאמא שלי

שכרגע שאלה מתי גמרתי, לפני אחרי או באמצע. 

אמא שלי חסרת גבולות ומטרידה לפעמים...