שיר אדיר וקליפ מגניב.

אז מה רע? (יופי של התחלה. אבל אל תדאגו, יש המשך פחות פסימי)

אתם יודעים, מזג האוויר אוקייז'נלי, והמצב עם נעמה.

אבל, מזג האוויר משתנה קונסטנטלי, ואני לא מתכוונת לעשות שום דבר בנוגע למצב עם נעמה,

אז אין טעם טו ביצ' אבאוט איט.

מה שכן, אני חייבת לעמוד על שלי. 

לא לתת לאנשים טו דיסריספקט מי לייק דאט. 

זה בושה. אם היית רואה אותי ככה היית נותן לי כאפה.

"תעמדי על שלך פור פאק סייק, אל תתני לאנשים להתייחס אליך ככה. 

את חושבת שאם הייתי מתנהג אליך ככה היית מוותרת לי? לא.

אז למה את לא עושה את זה איתה?"

 זאת החצי שנה ניסיון שלי. שיפור, שינוי. 

 אני ואתה אוהבים שינוים ואוהבים להשתנות.  להתפתח.

 לא, אנחנו לא פאקינג פוקימונים. אבל ישלנו גירסאות.

 אני של- 2012. אני של תחילת -2013. שונה. שונה בתכלית.

קצת על מה שטוב.

אני הייתי מאוד שמחה לחיות את החיים שלי הבוקר. אתם יודעים, הכל חלק, טוב. 

יושבת לי בשולחן מטבח, חולמת בהקיץ על הגוף שלך, על התחת הזה ואיך שבא לי פשוט לנשוך לך תשפתיים.

אני משתדלת לחיות בלי דאגות מיותרות, להתרכז במה שחשוב כרגע.

בעצם.. כולנו עושים את זה לא? להתרכז במה שחשוב כרגע.

חשוב זה סובייקטיבי אחרי הכל.

 אני מציירת, ואוהבת את מה שאני מציירת.

וגם הציצים שלי גדלו. נקודה מאוד חיובית לחודש הזה.

לימודים ווייז, אני לא בשיא.

את המבחן הענק באזרחות? לא עשיתי.

את המבחן הראשון במתמטיקה? לא עשיתי.

את המבחן מחר בתנך? אני אעשה. אך כנראה מוסט פרובאלי אכשל.

בפאקינג תזה הזאת בפסיכולוגיה אני מאחרת בהגשת החלק התיאוריתי.

בדיאלוג באומנות? אני... קצת... קלולס. לא בהכרח אשמתי.

אבל... אתם יודעים, זורמים. 

לא אחראי אתם אומרים..?

זדיינו! זה מה שאני אומרת. 

אני מכירה את עצמי, כשיגיע הקרושיאל מומנט, אני אגביר קצב ואשלים הכל.

יש לי יום הולדת עוד חמישה ימים.

היום הולדת הראשון שבחיים לא ציפיתי שהוא יגיע. הגיע די מהר.

יום ההולדת הראשון שבו אני לא הולכת לעשות שום אירוע.

גם ככה אין לי חברים

ואני די בסדר עם זה.

אני יודעת, שוקינג! אני אוהבת להפתיע.

נו טוב.

s'laters bitches.

יוז'ק.