כשאפרורי בא לי לשכב על השטיח בסלון.

בא לי ללבוש בגדים נוחים וחמימים ופשוט להתכרבל.

בא לי לשכב במיטה ושמישהו ילטף אותי.

החתלתולה שבי כל כך צריכה את המגע הזה.

וכל חורף זה מתעורר מחדש. 

♥

נראה לי שבגלל שהtheme של הפוסט הזה הוא סוודרי ונעים אני לא אגלוש לסיפור על אמא.

על כמה שהיא מנסה לשנות את מהלך חיי בגלל הערכים שלה.

היא טוענת שלהתערב היא הפסיקה. בהצלחה עם זה.

.

youth

כל הסוודרים האלה מזכירים לי את נעמה, שנמצאת עכשיו בלונדון.

אני לא אשקר לעצמי, אני מתגעגעת לזמנים שלנו. אבל לא בכמיהה מכאיבה, אלא בזיכרון מתוק.

אני חולמת עליה קצת. בחלומות שלי היא תמיד מסתדרת איתי, משלימה. 

ואז אני חושבת על המציאות וצוחקת, כמה שזה רחוק מלקרות.

intro

מאוד מתאים לי לבוא ולהצהיר הצהרות עכשיו, על התקופה שתבוא, ועל מה שאני רוצה להיות ולעשות.

אבל אני יודעת שלא אעמוד בהן. אז בלי הצהרות.

יהיה מה שיהיה, אבל הכל מרגיש לי כל כך מיוחד.

.

לעזאזל רק לא פאתטית. and yes, im making an assumption

יוז'ק, assumptions are bad for me