איזה לחץ. 

רק שאני לא אקיא מהלחץ. 

ומהעוגה המתוקה מידי של אמא.

והם מלחיצים אותי, ואני נלחצת, חרדות חרדות, קדימה להתכדרר בפינה של החדר.

ותלונות, כמה תלונות ושנאה יש לי לעצמי.

אתם יודעים, בנים, לפעמים אתם נחמדים.

בשאר הזמן אתם סתם חרא בקופסא.

הייתי בהקרנה של ישראבלוג ולא אמרתי לאף אחד מכם היי. 

אופסי...

.

מה עשיתם לי צמחונים, טבעונים ושאר ירקות?!

אני כבר לא מסוגלת לאכול פרגיות בשקט!