רומא , בלוג הגשות .

שלב 1 - 

עמדתי שם , וראיתי אותו יושב איתה .

הרגשתי צביטה קטנה בלב , רציתי להתקרב ולהגיד משהו , אבל זה לא קרה .

רק הסתובבתי , בכיתי , וירדו דמעות אבל זה היה בכי עגום ללא קול .

הלכתי בשביל השלג , והוא ישב שם איתה , הוא נתן לה נשיקה על הלחי ...

עצרתי לרגע והמשכתי להסתכל על האהבה שלי לעולם לא תהיה , הוא יהיה רק שלה .

הם קמו והלכו ביחד מחובקים , ראשה על כתפיו , ואני הלכתי משם חסרת אונים , 

לא ידעתי מה לעשות , חזרתי הביתה עליתי לחדרי , וכתבתי ביומן : 

" יומני היקר , 

זאת בטי , אתה זוכר ?

כבר חודש שלא כתבתי בך , כי באותו החודש הייתי מאושרת ,

הייתי איתו , ואנחנו היינו הולכים מחובקים בשלג .

אבל לא סיפרתי לך , למה נפרדנו .

היה שם ילד אחר , שפניו הפנטו אותי , ואני בגדתי בו ..

והוא ? הוא לעולם לא יסלח לי ..

אם רק השנייה היא שבו נישקתי את הילד עם השיער הבלונדיני והעיינים המהפנטות ,

כול העצב לא היה קורה . 

כול המרירות הזאת בלב שלי לעולם לא הייתה מתרחשת .

אני מתגעגעת אליו , לגבוה עם השיער החום שהיה שלי , ועכשיו ? 

הוא עם אחרת ...

יומני היקר , הלוואי שלעולם לא היית צריך לדעת כמה מר לי . "

סיימתי לכתוב , כבר פרצתי בבכי והפעם הבכי היה כבד ומחריד לשמיעה ,

בכיתי לתוך הכרית , אבל אפילו אז , שמעה אותי אמא ואמרה : 

" בטי הכול בסדר ? " , כמובן שהסוויתי את קולי הבוכה ואמרתי " כן , אמא הכול בסדר . "

אבל זה לא היה בסדר , אני מוכנה לעשות הכול כדי שהגבוה שלי יחזור .

יום אחרי הלכתי לבית הספר , וראיתי אותה .

הוא הסתכל עליי , והסיר את המבט באותו הרגע .

אני ידעתי הוא עדיין מאוכזב ונבגד , וקשה לו לראות אותי בכול שיעור .

היינו חברים חודש ! , הוא בא לתת לי מתנה ובאותו הרגע הפרחים נפלו , הוא ראה אותי , ואני רדפתי אחריו , אבל זה לא עזר .  

זאת הנשיקה שאני אצטער עליה כול חיי .

החברה שלו הלכה , אני התקרבתי אליו , אמרתי לו סליחה ונתתי לו חיבוק וברחתי משם לשיעור . 

הפנים שלו היו בשוק , אבל הייתי חייבת הוא חייב לדעת שאני עדיין אוהבת אותו , ושהנשיקה לא אומרת שום דבר מבחינתי .

אחריי בית הספר , הוא התחבר לסקייפ , ראיתי אותו מחובר אבל לא הצלחתי לרשום .

חיכיתי איך הוא יגיב ? , הוא רשם לי "בטי שלום ..." , אני כול כך התרגשתי הוא לא דיבר איתי כבר חודש ! .

רשמתי לו "שלום גיא" , הוא ענה " קשה לי , אני לא יכול ככה יותר " , אני לא הבנתי , הוא המשיך " אני אוהב אותך ושירלי היא כדי שאני אשכח אותך " , עניתי לו " מה אבל חשבתי שאתם חברים ושאתה שונא אותי " , " אני לא יכול ניסיתי באמת שניסיתי אבל אני לא יכול לשכוח אותך " 

רשמתי לו " גם אני לא , ואני אוהבת אותך , והנשיקה עם תומר באמת הייתה כלום עבורי , אתה האחד שלי " , הוא אמר לי " כבר נפרדתי משירלי , עוד לפני שהתכתבתי איתך אחרי בית הספר . " הוא רצה לרשום עוד משהו אבל קטעתי אותו " אתה חוזר אליי ? "

הוא ענה " אני חוזר "

הסוף .

הרגשות הן : עצב וקנאה .