זה פשוט לא שווה את זה. תאמינו לי הכל יעבור ויחלוף.. וכן, גם אם נדמה לכם לפעמים כי בחיים לא תהיו מוצלחים או יפים ואף פעם לא יהיה לכם יותר טוב אז אתם טועים בגדול. הצעדים המטופשים האלה שאני בטוחה שלכל אחד עברה המחשבה בראש על להתאבד, גם אם היא חלפה מיד.

ישבתי על המחשב במעבדה הקפואה הזאת וכמעט נרדמתי על המקלדת שאמא שלי נכנסה בסערה ואמרה לי "אני נוסעת ל**** קרה אסון תחזרי עם ******"

בהתחלה התבלבלתי ולא הבנתי מה קרה הייתי בטוחה שזה קשור לאנשים שקרובים אליי. ואז היא התחילה פשוט לבכות כלכך ועד שהצלחתי להרגיע אותה היא סיפרה לי עליו. ילד בן 14 מהעיר שלי, שכבה מתחתי, למד בבית ספר קרוב אליי, היה אמור ללמוד בעוד שנתיים איתי באותו התיכון. ילד שלא הכרתי והאמת שגם היא הכירה אותו רק כתינוק ואפילו לא זכרה את שמו. אבל הוא היה הבן של חברה טובה של דודה שלי..

שהיא סיפרה לי שהוא תלה את עצמו לא ידעתי איך להגיב. לא הכרתי אותו ואני גם לא קשורה אליו אבל זה באמת דבר נוראי שאני בהחלט יכולה להתחבר אליו. אז פשוט חיבקתי אותה והבטחתי שאני אסתדר שרק תיזהר בדרך ותמסור את תנחומיי.

היא נסעה ואני נשארתי מול מסך המחשב, מאחורי כולם מתחלששים ומדברים על הנושא. מידי פעם שאלו אותי אם אני מכירה או שמעתי, ואני רק עניתי את מה שיידעו אותי ב5 דקות האלה. ישבתי וכלכך הרבה מחשבות רצו לי בראש. כל כך רציתי שכולם יצאו מהחדר ואני אוכל פשוט להשכב על הריצפה הקפואה ולבכות. דמעה ירדה והמשכתי בעבודה שלי. 

לפני שאתם מחליטים לעשות צעד כזה תעצרו, ותחשבו. תנסו רק לדמיין מה זה יעשה להורים שלכם, לחברים או אפילו לילדה שלא הכרתם ובמקרה אתם גרים באותו העיר. אין לכם מושג כמה דבר כזה משפיע על הסביבה וגם אם אתם מרגישים שלא תחסרו לאף אחד, תקראו ותבינו עד כמה אתם משמעותיים בחיים האלה. אתם כן יפים, ואתם כן מספיק רזים ואתם כן מוצלחים, ואל תתנו לאף אחד לתת לכם לחשוב שאתם לא. בבקשה.